חתול עם נשמה
מאת: גלי כרמלי-שרים, עכבר און-ליין

"סיפור במגפיים" הוא עיבוד בימתי רענן לאגדה הקלאסית של האחים גרים, המעביר לילדים עצות חשובות לחיים באמצעות מחזה איכותי ומשחק כובש.

כמי שגדלה על ספרי האחים גרים, יצא לי לתהות לא אחת איך אפשר לייצר כל כך הרבה גרסאות בימתיות לסיפורים הקלאסיים, ועדיין ליצור הפקה חדשנית ומעודכנת שתתאים לילדי דור ההיי-טק של ימינו.

לקראת חנוכה, מרים תיאטרון גושן את הכפפה עם גרסה חדשה ל"חתול במגפיים", הנקראת "סיפור במגפיים" ומוכיח שכשם שמעצבי המגפיים מפתיעים מדי שנה בשלל עיצובים מקוריים, גם הוא יכול לחדש ולרענן סיפור נושן עם עיבוד עכשווי ומסקרן.

עלילת המחזה מתרחשת בתוך תפאורה ציורית המזכירה נוף של עיירה אירופאית מימי הביניים. שם, סוחף החתול את הילד תומס ואת הקהל אל מסע הרפתקאות, בו הוא מצליח לחולל שינויים מרחיקי לכת בעולמו של תומס.

חתול התעלול שלנו הופך את תומס מילד קטנוני ורוטן שאינו מסוגל להגיד את האמת לבחור מקסים וישר, מחולם בהקיץ למגשים חלומות החי את חייו בעוצמה, מעני חסר כל לעשיר מופלג, ומנער פשוט לרוזן חשוב הנושא את בתו של המלך לאשה. החתול מאמין בכל ליבו שכל אחד צריך לזהות את מאוויי ליבו ולא לוותר על החלומות שלו.

העיבוד החדש יוצר לא רק הצגה מקצועית, אלא גם מחזה איכותי, שטומן בחובו כמה מסקנות חשובות ועצות לחיים. אלו חוזרות כמו מנטרות לאורך כל ההצגה ומנסות ללמד את הזאטוטים שלא ידעו את דור האחים גרים שכדי להצליח צריך לקיים הבטחות – ובזמן, שצריך תמיד להגיד את האמת דווקא כשקשה להגיד אותה, וגם שכדי להשיג משהו חדש צריך לדעת לוותר על דבר ישן.

נכון, בשבילי, הקשישה, העצות האלו לא מאוד קלות ליישום (אף מילה לבתי בת ה-3 שחושבת שאני המושלמת באדם), אבל לתודעתם של הקטנים הן מצליחות לחלחל לאט ובטוח. הם אומנם באו לראות הצגה, וחשבו שהם הולכים לצחוק וליהנות, אבל בדרך קיבלו קצת קאוצ'ינג חינוכי וחשוב, עליו הופקד ליאור פאוקר, שהפליא לשחק את החתול וכבש בקלות את ליבותיהם הצעירים. גם שאר השחקנים עמדו במשימתם כראוי, ותחת הבימוי המצוין של ירון כפכפי, מדובר בהצגה מומלצת מאוד, ידידותית ומעניינת, איך אומר המלך בהצגה: "יוצא מגדר הרגיל".