עליזה קראוז נולדה בשנת 1930 בחיפה. היא בת בכורה לבתיה ויצחק קראוז. שניהם ילידי הארץ. (דור שלישי לילידי הארץ) 
את שנות ילדותה בילתה במושבה עתלית, עד אשר נפטר אביה והיא נאלצה להיפרד ממשפחתה ולגור בבית קרוביה בירושלים. היא עברה שם תקופה קשה ועצובה, אך לבסוף נעתרה אמה בתיה לבקשתה, ועליזה הצטרפה לקבוצת הנוער בקיבוץ "עין חרוד". בקיבוץ השתנו חייה מן הקצה אל הקצה, מחצית היום בעבודה ומחצית בלימודים, עליזה מתארת את אותן השנים כיפות בחייה. לאחר שנתיים התגייסה עם הקבוצה כולה לפלמ"ח בבית הערבה. בשנת 1948 כאשר פרצה מלחמת העצמאות היא עברה להתגורר בתל-אביב שם עבדה כאומנת לילדים. היא ניצלה בנס ממוות כאשר כדור תועה מכיוון יפו חלף בשריקה ליד אוזנה. היא התגייסה לעבודה בתעשייה הצבאית שם הכירה את בעלה לעתיד שלום כפכפי. גרוש + ילד, רמי סער (1936)
לאחר חתונתם בינואר 1949, נולדו להם שלושה ילדים אבישי (1950), גלעד (1956) וירון (1967)
גם לאחר החתונה המשיכה עליזה לעבוד בחינוך והקימה בחצר ביתה גן ילדים לילדי הדר יוסף. בנוסף עודד שלום את עליזה לפתח את כשרונה כזמרת. היא החלה ללמוד פיתוח קול במקביל לעבודתה כגננת. כשעברו לדירתם ברמת אביב, למדה עליזה מקצוע נוסף ועבדה כקוסמטיקאית. לבסוף אזרה אומץ וניגשה לבחינת קבלה למקהלת האופרה הישראלית (הראשונה). היא התקבלה, והחלה להופיע כמעט ערב ערב. בין סולני האופרה הצעירה היה גם זמר צעיר ומבטיח בשם פלסידו דומינגו. לאחר שהשתתפה באופרות רבות, זכתה להצעה טובה יותר בהפקה מסחרית של האופרה "סילווה", ולאחר מכן התקבלה להפקת "המלך ואני" של המפיק הישראלי האגדי גיורא גודיק.  בשנת 1975 החלה עליזה לעבוד גם כמורה מסייעת לחינוך מיוחד בבית הספר "נצח ישראל", ובמקביל היתה מלווה את ירון בן השמונה אל המורה לפסנתר פעמיים בשבוע, ומחכה עד שייגמר השיעור כדי לחזור איתו הביתה. מאמציה השתלמו כאשר בבגרותו פנה ירון לקריירה אמנותית והפך לכותב מלחין ובמאי מחזות זמר. במקביל שבה להופיע באופרה הישראלית. עליזה חזרה להופיע במחזמר בשנת 1983 כששיחקה את אימו של מוטל במחזמר המצליח "כנר על הגג" בהפקתו של א. דשא (פשנל). בשנות ה-1997 כאשר ירון, בנה הצעיר, הלחין את המחזמר המקורי ״הלב״ (התיאטרון העממי א. דשא פשנל) הצטרפה עליזה לאנסמבל המחזמר וכך נוצרה להם הזדמנות חד פעמית לעבוד יחד.
לאחר היציאה לפנסיה גילתה עליזה כישרון חדש-ישן לציור, וקיימה שלוש תערוכות של ציוריה. רבים מציוריה מעטרים את קירות בתיהם של יקיריה.
עליזה אהבה לארח בביתה, ולאחר פטירתו של שלום הפכה לראשת משפחתה הענפה.
מחלת הסרטן הכריעה את עליזה בשביעי בינואר 2017. כשהיא כמעט בת 87. היא נטמנה ליד בעלה שלום כפכפי, בבית הקברות שבקריית שאול.