״מעריב״ 25.3.2004

הבמאי ירון כפכפי בהצגה סקסית על הצופים
שיתוף פעולה בין הבמאי המשופשף ירון כפכפי לצעירים הרעבים של להקת ''צופי תל-אביב'' הניב מוצר שמעורר בקהל תגובות קיצוניות. במקום מחרוזת שירים יש עלילה אמיתית ואת מדי החאקי מחליפה שמלה חושפנית
טל פרי

כשהנהלת ''צופי תל-אביב'' פנתה לירון כפכפי בהצעה לביים את המופע החדש של הלהקה, ''החיים לדוגמא'', הם ציפו מן הסתם לניעור קל של אבק שגרה מהרפרטואר הסטנדרטי של שירי תנועת נוער ולהקות צבאיות פלוס מחרוזת ים-תיכונית.
אחרי הכל, כפכפי התפרסם לראשונה כיוצר מחזמר הפולחן ''דוד'' עם להקת הנוער ''השכנים של צ'יץ''', פרויקט שהגדיר מחדש מה אפשר לעשות עם מעט תקציב, הרבה אמונה וחבורת בני-עשרה מורעבים לבמה. בפועל, אם ''צופי תל-אביב'' ציפו לקבל ניעור, הם קיבלו טלטלה של ממש. הצגות ההרצה שכבר הועלו ל''החיים לדוגמא'', עליה חתום כפכפי ככותב ובמאי, הספיקו כדי לעורר בקהל תגובות קיצוניות לכאן ולכאן.

''זה נכון שהיו אנשים שלא ידעו איך לעכל את'החיים לדוגמא''', מודה כפכפי, ''אגב, אני מדבר רק על תגובות הקהל. לא היה שום ניסיון מצד הנהלת הלהקה לצנזר או לשנות את המופע. היתה ישיבה בה גורם בכיר אמר מפורשות:'רבותי, בואו נשים דברים על השולחן. בני-נוער שיוצאים למחנה קיץ של הצופים חושבים, בין השאר, על הקטע של הסקס. השאלה היא כמה רחוק אנחנו מוכנים ללכת כדי להראות את זה על הבמה'''.
למי שלא קלט, ''החיים לדוגמא'' לא רק שבר את התבנית המקובלת על-פיה נוצרו מופעי להקת הנוער הוותיקה, הוא גם זרק לפח את השאריות. מדובר בהצגה עלילתית מוזיקלית שמבוססת בצורה חופשית במיוחד על הסרט ''נוטינג היל''. ליאור אשכנזי (לא זה מ''ללכת על המים'' ) הוא ערן טלבי, רשג''ד (ראש גדוד, ט.פ.) בצופים , חבר תנועת נוער בכל רמ''ח אבריו. מיה שואף היא שליה שר, דוגמנית בינלאומית שסופרת כל קלוריה ושירותיה עולים עשרות אלפי שקל ליום צילום. השניים נפגשים מאחורי הקלעים באירוע התרמה, מתאהבים, וההתנגשות בין עולמם של בני-הנוער האידיאליסטים במדי החאקי ובין בני-הנוער הנהנתנים המכורים למותגי-על היא בלתי נמנעת. כדי שזה ייראה אמין על הבמה, כפכפי נפטר בסצינות רבות ממדי הצופים לטובת מראה אופנתי בהרבה, כולל שמלה נועזת במיוחד שלובשת שואף בסצינת הכניסה שלה לבמה.
''השמלה הזו עמדה במרכז הניסיון היחיד לעדן את התוצאה הבימתית'', משחזר כפכפי. ''אחרי ההצגה הראשונה היה ברור שהקהל מדבר על השמלה יותר מאשר על המסר, אז החלטנו בכל זאת להחליף אותה בבגד שמרני יותר. בהצגה הבאה מיה הרגישה שהכניסה שלה לא מעוררת שום תגובה בקהל, אז החזרנו לה את השמלה והחלטנו שמה שיהיה יהיה''.
- מהיכן רעיון העימות בין חברי תנועות נוער וחבורה של סטייליסטים?
''זה בעצם החייאה של תופעה שהיתה קיימת כבר בשנות ה-50'. בני נוער באותה תקופה היו או חברים בתנועת נוער או מה שכונה'סלוניים'. חשבתי שיהיה מעניין לשחזר את זה, אבל לבטא על הבמה דברים שבשנות ה-50' לא העזו לומר בקול רם''.
- ואולי ניסית לעורר פרובוקציה מכוונת?
''חד-משמעית לא. היה לי ברור שאם אני עובד עם להקת נוער כמו'צופי תל-אביב', אני צריך להפוך את העבודה איתם לחוויה שתיתן משהו גם לי וגם להם. בשנים האחרונות, מי שבא להופעות שלהם ראה בני-נוער במדי חאקי מבצעים שירים מוכרים, עם העמדה מוכרת, קטעי קישור מינימליים וזהו.'החיים לדוגמא', בלי לספק יותר מדי פרטים, מתחיל ככה בדיוק והופך תוך דקות למשהו שונה לחלוטין. אני חושב שעצם העובדה שמדובר בהצגה עם עלילה היתה הלם להרבה אנשים''.
'' החיים לדוגמא'' חוזרת לבמה בסוף-השבוע הקרוב והיא תועלה בשבת הקרובה באולם רוזין ברמתאביב ג' בחמש אחר-הצהריים ובבכורה חגיגית בשמונה בערב.

״עיתון העיר״ 2.4.2004

יהיה נכון?
איפה מגלמת מדריכה בצופים דוגמנית שחייה משתנים מן הקצה אל הקצה
רונה סגל

להקת צופי תל-אביב, שבימי תהילתה כיכבה במעברונים ל"זהו-זה", מעלה בימים אלה מחזמר חדש, "החיים לדוגמא". הופעה חגיגית התרחשה בשבת. הלהק מספרת, שרה ומענטזת בהתלהבות שיא את סיפור אהבתם של צופיפניק נערץ בן עדות המזרח ודוגמנית מצליחה ובלונדינית ש"חייה משתנים ביום שהיא שמה ע עצמה לראשונה חולצה צופית". עלילת המשנה (מוצלחת בהרבה מן הראשית) מתארת התאהבות של אחד הצופים באותו מדריך נערץ, ונמנעת (בניגוד לעלילה הראשית) משימוש בסטריאוטיפים. הסיפור מסתבך בעזרתו האדיבה של ירון כפכפי, שתחת כנפיו כבר נעשו חיבורים גדולים מהחיים כדוגמת יהודה לוי ויעל בר זוהר (במחזמר "דוד").

מחזמר צופי אינו אמור להיבחן בכלי הביקורת המקובלים. מדובר בשריד אותנטי לז'אנר האמנות המגוייסת, במובן הנאיבי והמתוק של המילה. תלמידי תיכון מכל רחבי העיר שיש להם, בנוסף לחלום השכיח להתפרסם, גם נטיי למעורבות חברתית, שרים מעל הבמה על חשיבות ה"ביחד" ועל ריקנותו של עולם הזוהר (וזאת למרות שמעניין לבדוק אם לא לשם מועדות פניהם בחלוף תקופת הצופים). הכוכב הראשי של "החיים לדוגמא" הוא בזמנו הפנוי רשג"ד כיתות ו', הכוכבת היא מדריכת ד', וגם שאר חברי הלהקה אוחזים בתפקידי הדרכה. מדובר לכל הפחות בעשרים שעות של פעילות התנדבותית בשבוע, שהן בוודאי עשרים שעות יותר ממה שהפקת הפופ העונה לשם "רוני" נותנת לעולם.

אבל צופי תל-אביב חלשים בדיוק איפה שהם חזקים. לתנועה יש 8000 חניכים בעיר, והיא מסגרת חשובה מאין כמוה בחינוך הלא פורמלי. אך היכן מרכז הפעילות? הנהגת התנועה חולשת על שבטים גדולים מאוד ברמת אביב, הצפון הישן ומרכז העיר, ושבטים מתפוררים בדרום וביפו. האם נכון להעלות אירוע יקר שבעלות הפקתו היה אפשר לתמוך בעוד שני שבטים חלשים בדרום? ואם המחזמר החדש יניב הכנסות (ללהקה מתוכנן סיבוב הופעות בקהילות יהודיות באמריקה, ולאלה, כידוע חולשה קשה לחאקי), מותר לקוות שהן יחולקו ברדיוס רחוק מספיק מאולם הבית של הלהקה, מתנ"ס רוזין ברמת אביב ג'.