"חסמב"ה" היה ניסיון שאפתני להפוך את סדרת ספרי הילדים האהובה של יגאל מוסינזון למחזמר הרפתקאות בימתי רחב יריעה לכל המשפחה. ההפקה, שעלתה בשנת 1998, נשענה על המיתולוגיה הישראלית של ירון זהבי, תמר היפה וחבורת סוד מוחלט בהחלט, אך ביקשה להעניק לה ממד מוזיקלי, דרמטי וקולנועי יותר מן המקובל במופעי חנוכה של אותה תקופה.
1998
חסמב"ה
לאחר הצלחת המחזמר "הלב", פנו המפיקים טורנר-טבת-טדי אל הבמאי אסף לוין והציעו לו לביים מחזמר חדש על פי סדרת ספרי "חסמב"ה" של יגאל מוסינזון. לוין צירף אל מלאכת הכתיבה את אחיו, בן לוין, והשניים החלו לעבד לבמה את עולמם של ירון זהבי, תמר היפה וחבורת סוד מוחלט בהחלט. בשלב הבא פנו אל ירון כפכפי לכתיבת המוזיקה ומילות השירים, וכך נולד אחד מניסיונות הבמה השאפתניים של סוף שנות התשעים: להפוך את מיתוס הילדות הישראלי של "חסמב"ה" למחזמר הרפתקאות רחב יריעה לכל המשפחה.
ירון לא ראה לנגד עיניו עוד מופע חנוכה רגיל. הכוונה היתה ליצור מחזמר אמיתי, כזה שמכבד את הילדות הישראלית שעליה גדלו דורות של קוראים, אבל גם מנסה להגביה את הרף מבחינה מוזיקלית, דרמטית ובימתית. "חסמב"ה" של מוסינזון לא היתה רק סדרת ספרים. היא היתה עולם שלם: מערה חשמלית, סיסמאות סודיות, אומץ לב, חברות, סכנה, נאמנות, ומעל הכל - חלום ציוני של ילדים שמאמינים שהם יכולים לשנות את גורל המדינה.
המחזמר עלה בשנת 1998, בתקופה שבה מופעי חנוכה נשענו לא פעם על כוכבי טלוויזיה, להיטים מהירים וקהל צעיר מאוד. דווקא בתוך השוק הזה נעשה ניסיון ליצור הצגה מוזיקלית גדולה יותר, עם עלילה של ממש, מתח, הומור, רומנטיקה ורגעים דרמטיים. בדיעבד, ייתכן שדווקא השאיפה הזאת יצרה גם פער מסוים מול חלק מן הקהל. הורים שהתרגלו להביא ילדים קטנים למופעי חנוכה קלילים מצאו עצמם מול מחזמר הרפתקאות עם קטעים מותחים ואף מפחידים, שלא תמיד התאימו לגיל הרך.
עיקר תשומת הלב הציבורית הופנה, מטבע הדברים, אל שני כוכבי ההפקה: אקי אבני, שגילם את ירון זהבי, וסנדי בר, שגילמה את תמר היפה. סנדי היתה אז בשיא הצלחתה, והמפגש הבימתי בינה לבין אקי הפך במהרה גם לסיפור שמחוץ לבמה. הרומן שהחל בתקופת החזרות הבשיל בהמשך לנישואין, וכך נצרב המחזמר גם כפרק בזיכרון התרבות הפופולרית של סוף שנות התשעים.
לצדם הופיע שלום אסייג בתפקיד אלימלך זורקין, כשהוא מביא לדמות נגיעה קומית מובהקת, עם הומאז' ברור לדמות שגילם זאב רווח בסרט "חסמב"ה". אחד המפגשים המרגשים ביותר עבור ירון היה העבודה עם יוסי גרבר, שחקן ענק ומקצוען נדיר, שדמותו ליוותה אותו עוד מילדותו. העבודה איתו לא היתה רק חוויה מקצועית, אלא גם מפגש אישי עם עולם התיאטרון שעליו גדל.
חשיבות מיוחדת היתה גם לאישור שקיבלה ההפקה ממשפחתו של יגאל מוסינזון. העובדה שהמשפחה נתנה את ברכתה לעיבוד הבימתי, ואף אישרה את השימוש בלוגו המקורי והמזוהה של סדרת הספרים, העניקה למחזה תחושה של המשכיות אמיתית ולא רק עיבוד חופשי.
רגע הסיום של המחזמר היה מן הרגעים שנשארו בזיכרון. על הבמה התרחש החיבור בין סיפור הילדים ההרפתקני לבין הרגע הלאומי הגדול של הכרזת המדינה. כאשר נשמע קולו של דוד בן גוריון, הקהל לא חווה רק סיום עלילתי, אלא הדהוד של זיכרון ישראלי עמוק. בכל הצגה עבר באולם רטט של התרגשות, והרגע הזה זכה לתשואות חוזרות. במובן הזה, "חסמב"ה" היה יותר ממחזמר על חבורת ילדים אמיצה. הוא היה ניסיון להפוך מיתוס ספרותי ישראלי לחוויה בימתית חיה, מוזיקלית, נוסטלגית ומלאת אהבה למקור.
הצגה ראשונה בהיכל התרבות תל אביב 14.12.1998 הופעה אחרונה מרץ 1999
מפיקים: טורנר-טבת-טדי
הדרכה קולית: דלית כהנא קרבות במה: אילן גזית עוזרת במאי: רונית הירש יחסי ציבור: אורה לפידות עריכת וידאו: שמואל ריבקין מפיקה בפועל: רוויטל בזל
פס קול המחזמר
תמונות מחסמב"ה
העלילה ושירי המחזמר
סדרת ספריו המפורסמים של יגאל מוסינזון על חבורת הילדים שנקראה "חבורת סוד מוחלט בהחלט" (בראשי תיבות - חסמב"ה) חבורת הילדים התארגנה עפ"י הסיפור לפני קום המדינה ועזרו לחברי "ההגנה" בגירוש הכובש הבריטי.