המחזמר דוד
"דוד" הוא המחזמר הראשון שכתב והלחין ירון כפכפי, והיצירה שפתחה בפניו את הדלת לעולם מחזות הזמר הישראלי.
המחזמר עלה לראשונה בשנת 1992 במרכז רוזין ברמת אביב, בביצוע להקת הנוער "השכנים של צ'יץ'", והפך במהירות מהפקה מקומית לתופעה שסחפה בני נוער, מעריצים, אנשי תעשייה וקהל בכל הגילאים.
מתוך הלהקה והמחזמר צמחו כמה מן השמות הבולטים בתרבות הישראלית, ובהם נועה תשבי, יעל בר זוהר, יהודה לוי, עמוס בן דוד, עודד פז, אלי ביז'אווי ומושיק גלמין.
יותר משלושים שנה אחרי, "דוד" ממשיך לחיות בזיכרונות, בהקלטות, בווידאו ובחלום לשוב לבמה או למסך.
"וַיַּעַן אֶחָד מֵהַנְּעָרִים וַיֹּאמֶר הִנֵּה רָאִיתִי בֵּן לְיִשַׁי בֵּית הַלַּחְמִי יֹדֵעַ נַגֵּן וְגִבּוֹר חַיִל וְאִישׁ מִלְחָמָה וּנְבוֹן דָּבָר וְאִישׁ תֹּאַר וַיהֹוָה עִמּוֹ."
- שמואל א', פרק ט"ז, פסוק י"ח
הפסוק הזה גרם לי לעצור הכל ולהקשיב. "מי זה ה"בן-ישי" הזה?" עוד לפני שהבנתי שכאן מרוכז כל סודו של האיש ושל המחזמר. בחור צעיר מבית לחם - הוא גם אמן שיודע לנגן, לשיר ולכתוב מזמורים, גם לוחם אמיץ, גם חכם, גם יפה תואר, וגם נושא סביבו הילה של ליווי שמיימי. לדמות כזאת אי אפשר להישאר אדיש.
ככל שהתעמקתי בכתובים, גיליתי גבר שאינו מתנצל בפני איש. כשהוא מתרגש הוא בוכה. כשהוא אוהב הוא נסחף. כשהוא חוטא הוא חוטא בגדול. וכאשר יהונתן אוהב אותו כנפשו, דוד אינו מכחיש שהיה ביניהם קשר מיוחד, יהיה פשרו אשר יהיה.
כשהייתי נער בשנות השמונים, אהבה בין גברים לא היתה מדוברת ולא מצאתי לי אף אמן מחוץ לארון שיהווה דמות השראה עבורי. מדהים לחשוב שאת ההשראה לאהבה כזו, שממנה נולד המחזמר הראשון שלי מצאתי דווקא בין דפי התנ"ך.
כאשר התאהבתי בפעם הראשונה בבחור בן גילי, ולא יכולתי לספר על כך לאיש, ובוודאי לא לו, התיישבתי ליד הפסנתר ופרקתי את כל הרגשות הכואבים האלה אליו בשיר שקראתי לו "כמעט הצלחת". הרגשתי כאילו הבחור ההוא עושה לי את זה בכוונה: כאילו הוא זה שגרם לי להתאהב בו ולהישאר מתוסכל.
כשסיימתי לכתוב את השיר הבנתי שאני בבעיה. לא אוכל להשמיע אותו לאיש בלי שישאלו אותי לפשר המילים. ואז התגלה בפני החזון כולו - זה השיר שיהונתן שר על דוד. עכשיו גם הבנתי מי זה דוד עבורי - איך הוא נראה, מה הוא חושב, למה כולם מתאהבים בו. למה כולם רוצים להיות לידו. שיניתי כמה משפטים בבתים, התיישבתי לכתוב את הסצנה שמובילה אל השיר, ומרוב התלהבות הדרך משם אל כתיבת כל המערכה הראשונה היתה קצרה מאוד.
כך נולד "דוד": לא כמחזמר תנ"כי במובן הישן, אלא כמחזמר על כריזמה, תשוקה, חופש, אהבה, מעריצים, חטא והמחיר שמשלם אדם כשהוא הופך לאגדה עוד בחייו.
עונה 1-2
עונה 3-4
בית צבי
ניו יורק
30 שנה
סיפור המחזמר לאורך השנים
ירון בחדר נעוריו
1984 - מחשבות וחלומות על המחזמר
החלום לכתוב את "דוד" התחיל הרבה לפני שהיתה במה, להקה או תקציב. הוא התחיל בשיחה בשנת 1984 בין ירון לחברו הטוב בני. שניהם היו עסוקים בכתיבה משותפת של מחזמר מקורי בשם "סקופ" עבור חוג הדרמה בתיכון אליאנס בו למדו. באחת מפגישות הכתיבה שלהם הם דיברו על העתיד. בני אמר שהיה רוצה לכתוב מחזמר על המלך הורדוס, וירון ענה מיד שהוא היה רוצה לכתוב מחזמר על המלך דוד.
המלך דוד היה עבור ירון סמל למשהו שכיתה י' עוד לא ידע לתת לו שם. חופש? עוצמה? הגשמה עצמית? ירון לא חיפש את ההגדרות הוא חיפש השראה. דוד היה עבורו הרבה יותר מדמות תנ"כית. הוא היה נער יפה, מוזיקאי, לוחם, אהוב, מי שכל הסובבים אותו נמשכים אליו, ומי שלמרות חטאיו הגדולים נותר אחת הדמויות האהובות ביותר בתרבות היהודית והעולמית. "מי שהצליח לאכול את העוגה ולהשאיר אותה שלמה". בדמיונו של כפכפי, דוד היה כוכב רוק קדום. "נעים זמירות ישראל" הוא הרגיש שהטקסט התנ"כי ממש "מתחנן" להפוך למחזמר.
1990 - לכתוב מחזמר בשבוע
עודד מנשה סידר פגישה עם מפיק באולפני הרצליה. ירון התכונן לפגישה כאילו היתה פרזנטציה למחזמר החדש. החברים הקליטו איתו את השירים, ושמוליק רזניק לוהק לתפקיד המלך דוד.
עם החלום הזה ירון סיים את התיכון ואת שירותו הצבאי. לאחר שהשתחרר החל לעבוד באליאנס כמורה לדרמה, ובמקביל קידם יחד עם חברו עודד מנשה פינה קבועה ב"זהו זה" שנקראה רקע דומה". באותו זמן, עודד הצליח לסדר להם פגישה באולפני הרצליה לגבי אפשרות להפקה שם. ירון שם לעצמו למטרה להציג בפגישה הזו את דוד כמחזמר טלוויזיוני בשלושה חלקים, בדומה ל"אלוף בצלות ואלוף שום" שעליו גדל. המפיק איתו נפגשו לא ציפה להפקה בסדר גודל כזה וירון נאלץ לחוות אכזבה ראשונה מני רבות בדרכו להגשמת חלומו. שלושת השירים והפנטזיה הטלוויזיונית היו הצעד הראשון במסע ארוך שעדיין לא נגמר.
בהקלטות השתתפו חבריו: עודד בתפקיד המלך שאול, דורון אורן בתפקיד יהונתן, ושרון שר בתפקיד בת-שבע. לתפקיד דוד, ירון בחר את מי שהיה השראה לדמותו של דוד, שמוליק, (לימים עו"ד שמוליק רזניק שמייצג אותו.)
1992-1997
השכנים של צ'יץ'
הפוסטר הראשון של המחזמר בשנת 1992
1992-1993 - העונה הראשונה של "השכנים של צ'יץ'"
אחרי שנתיים שבהן עבד כמורה לדרמה בחמישה בתי ספר, קיבל ירון כפכפי פנייה מתמר רפופורט, מנהלת החוגים במרכז רוזין החדש ברמת אביב ג'. היא הציעה לו להקים חוג לדרמה במתנ"ס. ירון הגיע לביקור במרכז, התאהב באולם ובאווירה, ובסתר ליבו כבר ידע שהמקום הזה עתיד להפוך לביתו השני בשנים הקרובות. עוד לפני שהחוג נפתח, הוא כבר דמיין כיצד יאסוף אליו את המוכשרים ביותר מחוגי הדרמה שבהם לימד, ויחד איתם יקים לא חוג דרמה – אלא להקה.
החלום הזה התגשם כמעט אחד לאחד. בפני הקבוצה המתגבשת הציג ירון את האפשרות להיקרא "להקת השכנים של צ'יץ'", מאחר שראש עיריית תל אביב, שלמה להט, שהיה ידוע בכינויו צ'יץ', התגורר בשכונה הסמוכה. לאחר תוכנית ניסיונית שהתבססה על קטעים מתוך מחזות זמר, התגייסו חברי הלהקה לארבעה חודשים של עבודה אינטנסיבית על מחזמר מקורי חדש: "דוד". את הכוריאוגרפיה למחזמר שהיתה חלק בלתי נפרד מהחוויה - בנתה רוני פרידמן, גם היא חברה בלהקה.
כחודש לפני הבכורה הגיע לבקר את הלהקה חבר מועצת העיר שמואל וילוז'ני. הוא התאהב בלהקה, בחומר ובאנרגיה הצעירה, וביקש להצטרף לצוות. וילוז'ני עבד עם השחקנים הצעירים, חידד את המשחק, העמיק את הקומיות ושדרג עוד יותר את הביטחון הבימתי שלהם.
בלילה שלפני כניסת הקהל, בחזרה הגנרלית, הגיע דניאל תשבי, אביה של נועה, לצפות במחזמר. כשהסתיימה ההשתחוויה לקול המגה מיקס, הוא ניגש לירון ואמר לו: "מחר בשעה הזאת - הגג יעוף." הוא צדק.
ב-20 באוקטובר 1992 עלה "דוד" לראשונה. המחזמר, שהתקבל כהפתעה גמורה, הפך בתוך זמן קצר ללהיט. כאשר החלו להימכר בכניסה לאולם קלטות פס הקול, הפכה ההצלחה לתופעה של ממש. הצופים הצעירים לא הסתפקו בלראות את ההצגה – הם לקחו אותה איתם הביתה, הקשיבו לשירים שוב ושוב, והפכו ממבקרים למעריצים.
את פס הקול המקורי ניתן לשמוע כאן באתר.
"דוד" הופך לתופעה תרבותית
תוך זמן קצר הפכו חברי להקת "השכנים של צ'יץ'" לסלבריטאים מקומיים. ההצלחה של "דוד" יצאה מגבולות האולם, ונועה תשבי, שהיתה אז חברה בלהקה, הפכה לאשת יחסי הציבור של ההפקה. היא היתה יושבת במשרדי מרכז רוזין ומתקשרת לכל העולם: עיתונאים, מפיקים, בימאים, כוכבים ואנשי תעשייה. היא היתה כל כך מקצוענית, שאף אחד לא קלט שהיא בעצם תיכוניסטית ובעצמה חברה בלהקה.
כך החלה עלייה לרגל אל האודיטוריום הקטן בצפון תל אביב. בזה אחר זה הגיעו אנשי בידור, מובילי דעת קהל וסלבריטאים לראות את הפלא החדש שנולד במרכז קהילתי. חברי הלהקה קיבלו הצעות לקמפיינים, הופיעו על שערי עיתוני נוער, וזכו לחשיפה תקשורתית יוצאת דופן. אפילו בעיתון "תל אביב" נולד מדור רכילות מיוחד שהוקדש לבני הנוער החדשים שכבשו את הבמה.
עבור ירון כפכפי, "דוד" פתח דלתות משמעותיות. אורי פסטר הציע לו לכתוב איתו את "הקוסם", וגרי בילו, מנהל בית צבי, הציע לו לביים בבית הספר את המחזמר "אחים בדם". כך הפכה ההפקה הראשונה שכתב והלחין למקפצה מקצועית של ממש, לא רק עבורו, אלא גם עבור דור שלם של שחקנים צעירים שעתידים להפוך לשמות מוכרים בתרבות הישראלית.
1991 - עוד תמונות בעמוד הפייסבוק של המחזמר דוד מאז 1992
יוצרים
המחזה, הפזמונים, הלחנים והבימוי:
ירון כפכפי
ייעוץ אמנותי והדרכת שחקנים:
שמואל וילוז'ני
כוריאוגרפיה:
רוני פרידמן
עיצוב תלבושות: גלי לוין
עיצוב תפאורה: רון בן-יעקב
ביצוע תפאורה: איציק נופר
עיצוב תאורה: ג'ודי קופרמן
משתתפים
להקת השכנים של צ'יץ'
דוד: דן קסטוריאנו
יואב: גל בצרי
גוליית: אוֹרי בן-דב
שאול: אורן לביא
יהונתן: מושיק סקאל
מיכל: מאיה טופילסקי
מירב: שירי קוניאק
שמואל: אורן יאדגר
אבנר: אדר פנחס
עמשא: אלון רבינוביץ
אחינועם: מיכל קלרברג
חגית: נטלי נחשוני
אביטל: ענבל שרוני
אבישי: עמוס בן-דוד
אביתר: רועי שרוני
נבל הכרמלי: יואש צברי
אוריה החיתי: עידן דנאי
אביגיל: נועה תשבי
בעלת האוב: אלונה זר
צפנית: גלית דייגי
מעכה: גלי יהושע
עגלה: מירב קנה
בת-שבע: טלי מינקוב
נתן: אורי בן-דב
אבשלום: עמוס בן-דוד
תמר: רעות רותם
אמנון: אלון רבינוביץ'
אבישג: רוני פרידמן
שלמה: עידן דנאי
המלאכיות: מאיה כהן | דנה כהן | נטלי גלעדי | רוני פרידמן | רעות רותם | שירי קוניאק | מירב קנה | גלי יהושע
הפקה
1992-1993
הצגה ראשונה 20.10.1992 אודיטוריום רוזין רמת אביב ג' תל-אביב
הצגה אחרונה לעונה 2.7.1993 (הפרודיה הראשונה)
תאורה והגברה: נאור / אורגיל
הדרכה קולית: נעמה גל
הפעלת פולו ואפקטים: רונן הלל
עיצוב לוגו: YKP1992
מנהלת הפקה: תמר רפופורט
מנהלת הצגה: יעלי אבנרי (חברת הלהקה)
מנהל במה: יאיר יוספי (חבר הלהקה)
עוזרת במאי: יעל בכור (חברת הלהקה)
יחסי ציבור: נועה תשבי (חברת הלהקה)
הדרכת להקה: אורית ארבלי
תודה
לבני רדום, איריס רונלי ריקליס, ולשלום ועליזה כפכפי
תודות נוספות לצוות מרכז רוזין:
מנהל המרכז: אלי צ'צ'יק
מנהלת האודיטוריום: אודליה אלחנני
מנהל טכני: חגי שלומוב
פס קול המחזמר
סדר הקטעים המוסיקליים
מערכה ראשונה
(כשבעים וחמש דקות)
פרולוג
בראשית - המלאכיות
שימה לנו מלך - שמואל והעם
בעמק האלה
גדול מהחיים - גוליית והבנות
אני אראה בפנים - דוד והחברים
בארמון שאול
הכה שאול באלפיו - יואב, דוד, שמואל, יהונתן, מיכל, שאול והעם
החסר משוגעים אנוכי - שאול והעם
כמעט הצלחת - דוד, יהונתן ויואב
בנגב
פסטיבל הגז - אחינועם והלהקה
רגע שלא השגחתי - דוד ואביגיל
סיום מערכה ראשונה
איך נפלו גיבורים - דוד והלהקה
מזמור לדוד - יהונתן, יואב והלהקה
מערכה שניה
(כחמישים וחמש דקות)
אוברטורה - תזמורת
בארמון דוד
דוד מכשף - נשי דוד
חולת האהבה - בת-שבע
כבשת הרש - הנביא נתן, דוד והמלאכיות
כבשת הרש (רפריזה) - נשי דוד
מרד אבשלום
בואי תמר - אבשלום ותמר
נשף מסכות - הלהקה
בואי תמר (רפריזה) - המלאכיות והלקה
מה נותר לי בחיי - דוד
חוסל המרד - דוד והעם
כמעט הצלחת - יואב והמלאכיות
אחרית דבר
איך נפלו גיבורים (סוף) - הנביא נתן והלהקה
אפילוג
מגה מיקס - כל הלהקה
משך ההצגה שעתיים וחצי כולל הפסקה
וידאו
1993-1994 - העונה השנייה
בעונה השנייה נאלצה הלהקה להיפרד מנועה תשבי, שהתגייסה לצה"ל. במקביל, כמו שקורה לא פעם בלהקת נוער מצליחה, החלו חילופי תפקידים, מתחים טבעיים ותנועה מתמדת בין הכוכבים המקוריים לבין השחקנים החדשים שנכנסו לנעליהם.
שני צעירים מוכשרים הצטרפו לתפקידים הראשיים, ובשלב מסוים החלו להופיע לסירוגין, כך שהמחזמר קיבל יותר מקאסט אחד ויותר מפרשנות אחת.
החילופים לא פגעו בהפקה, אלא הוכיחו את כוחה. "דוד" כבר לא היה תלוי רק בהרכב המקורי. לכל שחקן היה הקסם שלו, והקהל למד לאהוב את הגרסאות השונות. קבוצות המעריצים אפילו התחלקו למחנות לפי הקאסטים שאהבו במיוחד, תופעה שהוסיפה למחזה חיים משלו והפכה את הביקור החוזר באולם לחלק מן החוויה.
באותה תקופה החלו להגיע גם הזמנות מבתי ספר, שקנו הצגות שלמות. היה נדמה שהחגיגה הזאת יכולה להימשך לנצח: קהל צעיר שמכיר את השירים בעל פה, שחקנים שמתחלפים ומתבגרים מול העיניים, והפקה שממשיכה להתחדש בלי לאבד את הגרעין שלה.
ביוני 1994 רוב חברי הלהקה התגייסו לצה"ל והדור שנקרא "המיתולוגי" נכנס לדפי ההיסטוריה.
שלושים שנה מאוחר יותר, רבים מן הסיפורים האלה חזרו וצפו בזיכרונות המעריצים בעמוד הפייסבוק של המחזמר "דוד". כמה מן השירים שהוקלטו אז בגרסאות חדשות נשמרו לאורך השנים, ולראשונה ניתן לשמוע אותם כאן באתר.
1993 - פוסטר המחזמר והתוכניה שעוצבו לאחר שהובן שהמחזמר דוד - כאן כדי להישאר
יוצרים
המחזה, הפזמונים, הלחנים, הניהול המוזיקלי והבימוי:
ירון כפכפי
מבוסס על הספרים שמואל א' ושמואל ב'
כוריאוגרפיה:
רוני פרידמן
ייעוץ אמנותי והדרכת שחקנים:
שמואל וילוז'ני
עיצוב תלבושות: גלי לוין
עיצוב תפאורה: רון בן-יעקב
ביצוע תפאורה: איציק נופר
עיצוב תאורה: ג'ודי קופרמן
משתתפים
להקת השכנים של צ'יץ'
שמואל: אורן יאדגר
דוד: דן קסטוריאנו / גיא רונן
יואב: גל בצרי / עמוס בן-דוד
גוליית: אוֹרי בן-דב
שאול: אורן לביא
יהונתן: מושיק סקאל
מיכל: מאיה טופילסקי
מירב: שירי קוניאק
אבנר: אדר פנחס
עמשא: אלון רבינוביץ
אחינועם: מיכל קלרברג
חגית: נטלי נחשוני
אביטל: ענבל שרוני
אבישי: עמוס בן-דוד
אביתר: רועי שרוני
נבל הכרמלי: יואש צברי
אוריה החיתי: עידן דנאי
אביגיל: גלי יהושע
בעלת האוב: אלונה זר
צפנית: גלית דייגי
מעכה: גלי יהושע
עגלה: מירב קנה
בת-שבע: טלי מינקוב
נתן: אורי בן-דב
אבשלום: אלון רבינוביץ' / עמוס בן-דוד
תמר: רעות רותם
אמנון: רועי שרוני / אלון רבינוביץ'
אבישג: רוני פרידמן
שלמה: עידן דנאי
המלאכיות: מאיה כהן | דנה כהן | נטלי גלעדי | רוני פרידמן | רעות רותם | שירי קוניאק | מירב קנה | גלי יהושע
הפקה
העונה השניה 1993-1994
הצגה ראשונה של העונה השניה - 13.9.1993
באודיטוריום רוזין רמת אביב ג' תל-אביב
מפיקה: תמר רפופורט
עוזרת במאי: יעל בכור (חברת הלהקה)
מנהל במה: בן גולן
תאורה והגברה: נאור / אורגיל
הדרכה קולית: נעמה גל
עצוב לוגו: סטודיו ממי דר מבוסס על YKP1992
מנהל שיווק: אלי צ'צ'יק
תודות:
מנהלת אמנותית לאודיטוריום: אודליה אלחנני
מנהל טכני: חגי שלומוב
למזכירות המרכז, לאלון רבינוביץ' על העזרה במחשב,
לבני רדום, לגדי רדום, איריס רונלי ריקליס, לגדי שכטר, לטוביה סער ולשלום ועליזה כפכפי
שירים שהוקלטו לעונה השניה של המחזמר
סדר הקטעים המוסיקליים
מערכה ראשונה
(כשבעים דקות)
פרולוג
בראשית - המלאכיות
שימה לנו מלך - שמואל והעם
בעמק האלה
גדול מהחיים - גוליית והבנות
אל תסמיקי - דוד והחברים
בארמון שאול
הכה שאול באלפיו - יואב, דוד, שמואל, יהונתן, מיכל, שאול והעם
החסר משוגעים אנוכי - שאול והעם
כמעט הצלחת - דוד, יהונתן ויואב
בנגב
פסטיבל הגז - אחינועם והלהקה
רגע שלא השגחתי - דוד ואביגיל
סוף מערכה ראשונה
איך נפלו גיבורים - דוד והלהקה
מזמור לדוד - יהונתן, יואב והלהקה
מערכה שניה
(כחמישים וחמש דקות)
אוברטורה
תזמורת
ארמון דוד
דוד מכשף - נשי דוד
חולת האהבה - בת-שבע
כבשת הרש - הנביא נתן, דוד והמלאכיות
כבשת הרש (רפריזה) - נשי דוד
מרד אבשלום
בואי תמר - אבשלום ותמר
נשף מסכות - הלהקה
בואי תמר (רפריזה) - המלאכיות והלקה
מה נותר לי בחיי - דוד
חוסל המרד - דוד והעם
כמעט הצלחת - יואב והמלאכיות
אחרית דבר
איך נפלו גיבורים (סוף) - הנביא נתן והלהקה
אפילוג
מגה מיקס - כל הלהקה
קליפים
בהופעת הפרידה מהלהקה השתתף ירון בעצמו במחזמר בתפקיד הנביא נתן, ורק אז הצטרף אליו אורי בן דב ששיחק את התפקיד בכל ההצגות ולא החסיר הצגה אחת במשך שנתיים.
ההופעה של ירון היתה הפתעה לקהל אך גם לשחקנים.
1995 - יהודה לוי (יואב בן צרויה), מושיק גלמין (אבשלום), גיא קופמן (דוד), יעל בר זוהר (בת-שבע) איציק כריחלי (אמנון)
1995-1996 – העונה השלישית
שנה לאחר שירד המחזמר "דוד", העלתה להקת "השכנים של צ'יץ'" עיבוד פופ לאופרה "כרמן". ההפקה צולמה עבור "טלעד" ושודרה בערוץ 2, והוכיחה שהלהקה כבר אינה רק תופעה מקומית של מרכז רוזין, אלא גוף יוצר שמסוגל לעבור גם למסך הטלוויזיה.
אלא שגם אחרי ש"דוד" ירד מן הבמה, הוא לא באמת נעלם. בישיבה השנתית של קברניטי הלהקה והמרכז התברר שבתי ספר עדיין מתקשרים ומבקשים להזמין הופעות, והמעריצים עדיין זוכרים את המחזמר ורוצים לחוות אותו שוב. ההחלטה היתה להחזיר את "דוד" לעונה שלישית, הפעם עם קאסט חדש לגמרי.
הבשורה התקבלה בהתלהבות עצומה. חלק מן המשתתפים החדשים היו צעירים שגדלו בעצמם על "דוד", וכאשר נודע להם שהמחזמר חוזר, הגג של רוזין שוב עף מעוצמת השאגות. הפעם לוהקה יעל בר זוהר לתפקיד בת שבע, בדיוק בתקופה שבה החלה להתפרסם בסדרה "רמת אביב ג'". הליהוק שלה עורר סקרנות ומשך קהל חדש. יהודה לוי, ששמע על הלהקה מביתו ברעננה, הגיע לרוזין, הצטרף ללהקה ולוהק לתפקיד יואב בן צרויה. לצידם עמד גיא קופמן יפה התואר בתפקיד דוד, והעניין התקשורתי סביב ההפקה לא פסק.
באותה תקופה ביקשו ב"טלעד" לצלם את "דוד" כסדרה מוזיקלית בשלושה חלקים, בדיוק כפי שירון דמיין עוד בתחילת הדרך. אלא שבמקביל נוצר קשר הדוק עם ערוץ הילדים. מנכ"ל הערוץ, אודי מירון, נפגש עם ירון והבטיח שבמסגרת שיתוף הפעולה יצולם המחזמר לטלוויזיה, וביקש להודיע ל"טלעד" על ביטול המהלך. בחודשים שלאחר מכן השתנו התוכניות, הספיישל לא צולם, וירון למד שיעור חשוב על ההבדל בין הבטחות בעל פה לבין הסכמים כתובים.
אבל גם בלי מצלמות, ההופעות המשיכו כסדרן. "דוד" חזר לחיים, והדרך לעונה רביעית כבר נראתה טבעית לגמרי.
יוצרים
המחזה הפזמונים והלחנים: ירון כפכפי
מבוסס על הספרים שמואל א' ושמואל ב' ושמואל רזניק
וכן על אוצר חכמת חז"ל דברי הימים ושיר השירים
במאי ומנהל מוסיקלי: ירון כפכפי
כוריאוגרפיה: רוני פרידמן
עיצוב תפאורה: רון בן-יעקב
עיצוב תלבושות: גלי לוין
עיצוב תאורה: ג'ודי קופרמן
משתתפים
הנביא שמואל: מושיק גלמין
השליח: עמית צח
דוד בן ישי: גיא קופמן
יואב בן צרויה: יהודה לוי
המלך שאול: מתן שוורץ
רצפה בת איה: שרון סטמרי
יהונתן: גיל בר-סלע
מיכל: אורית חרפק
מירב: טל אלגד
בניהו בן יהוידע: דניאל סטשבסקי
אבנר: יניב דמסקי
עמשא בן יתר: שי דשכנזי
אחינועם: שירה הראל
חגית: לירון סקאל
אביטל: ענת מנור
אבישי בן צרויה: ירון דייגי
אביתר: עמרי טלמון
נבל הכרמלי: אלי ביז'אווי
אוריה החיתי: שחר דואדי
אביגיל: נועה קרול
בעלת האוב: תמר קורן
צפנית: טל מירון
מעכה: שרית סלינס
עגלה: קורנית רובינשטיין
בת-שבע: יעל בר-זוהר
הנביא נתן: אלעד קמחי
אבשלום: מושיק גלמין
תמר: תמר צור
אמנון: איציק קריכלי
אבישג: לי וודה
שלמה בן דוד: דודו גולן
המלאכיות: לימור יעקובי | טל אלגד | שירה הראל | לי וודה | קורנית רובינשטיין | ענת מנור | שרית סלינס | תמר צור
הפקה
1995-1996
הצגה ראשונה של העונה השלישית - 21.10.1995
באודיטוריום רוזין רמת אביב ג' תל-אביב
הדרכת שחקנים: אורית ארבלי
צילומים: לינדה בייזר
תאורה והגברה: נאור / אורגיל
יחסי ציבור: דנה קוריס
מנהל הצגה: רן סער
הפקה: תמר רפופורט
עוזרת במאי: עינת בייזר
מנהלת במה: אורלי שרפמן
מפעיל אפקטים: עידן כהן
תפעול הבמה: חברי להקת השכנים מלמטה
תודה
לאלי צ'צ'יק מנהל מרכז רוזין, לאודליה אלחנני, לחגי שלומוב ולמזכירות המרכז.
תודה לצפי הראל, לשירלי יובל, לבני רדום, לשי צרפתי וערוץ הילדים, לשלום ועליזה כפכפי. (על בניית אבני החושן והקלע לדוד) ולציפי מייזלר.
תודה גדולה לחברי להקת השכנים של צ'יץ' המייסדים!!!
שירים שהוקלטו לעונה השלישית של המחזמר
סדר הקטעים המוסיקליים
מערכה ראשונה
(כשבעים דקות)
פרולוג
בראשית - המלאכיות
שימה לנו מלך - שמואל והעם
בבית לחם
שמעתם? - השליח, יואב והלהקה
גדול מהחיים - אוריה החיתי
אל תסמיקי - דוד והחברים
בארמון שאול
הנשף בארמון שאול - הלהקה
הכה שאול באלפיו - יואב, דוד, שמואל, יהונתן, מיכל, שאול והעם
הם נתנו לי אלפים - שאול ורצפה
קווינטט - יואב, דוד, יהונתן, שאול ורצפה
כמעט הצלחת - דוד, יהונתן ויואב
בנגב
פסטיבל הגז - אחינועם והלהקה
רגע שלא השגחתי - דוד ואביגיל
סוף מערכה ראשונה
איך נפלו גיבורים - שאול, יהונתן, אבנר, יואב ודוד
מלכים עולים - נתן, רצפה, בת-שבע
מזמור לדוד - יהונתן, יואב והלהקה
מערכה שניה
(כחמישים וחמש דקות)
אוברטורה - תזמורת
בירושלים
דוד מכשף - נשי דוד
ארון הברית - הלהקה
בארמון דוד
חולת האהבה - בת-שבע
שמעתם? - המלאכיות
כבשת הרש - הנביא נתן, דוד והמלאכיות
אני הולך אליו - מלאכיות, דוד ויואב
אהבה אסורה - רצפה ויואב
שימי לנו מלך - נתן ובת-שבע
מרד אבשלום
בואי תמר - אבשלום ותמר
נשף מסכות - הלהקה
בואי תמר (רפריזה) - המלאכיות והלקה
מה נותר לי בחיי - דוד
חוסל המרד - דוד והעם
כמעט הצלחת - יואב והמלאכיות
אחרית דבר
איך נפלו גיבורים (סוף) - הנביא נתן והלהקה
אפילוג
מגה מיקס - כל הלהקה
קליפים
בין השנים 1992 עד 1997 התארחו חברי הלהקה בתוכניות טלוויזיה רבות. הופעות אלו תרמו להיסטריה שגעשה מסביב ללהקה במהלך שנים אלו. את האוסף המרגש שלפניכם ערך רני סער.
הסיפור מתחיל... המלאכיות מגיעות לבמה דרך האולם ושרות את הפסוקים הראשונים מספר בראשית, כשהן מגיעות לפסוק "ויהי ערב ויהי בוקר - יום אחד..." זה האות לפתיחת המסך - והחגיגה מתחילה.
אחד מרגעי השיא במערכה הראשונה היה הרגע בו מתחיל יואב לשיר "הכוכב על שם דוד החל לזהור בכל מקום..." המילים הראשונות בשיר "הכה שאול באלפיו", עד מהרה היו מצטרפות אליו הבנות - ואח"כ כל הקהל. נועה תשבי היתה הראשונה שהתראיינה לטלוויזיה בעקבות השמועות על ההיסטריה בצפון תל-אביב. בגיל 17 היא כבר ייצגה אותנו בכבוד במעגל של דן שילון, ובהמשך התוכנית שרה את השיר "רגע שלא השגחתי" מתוך המחזמר, מלווה ע"י עמוס בן דוד בפסנתר.
המערכה השניה התחילה בתמונה מרגשת של הריקוד לפני הארון. (ארון הברית עוצב במיוחד עבור הלהקה - והוא בנוי על-פי ההוראות המדויקות המופיעות בתורה בספר שמות פרק כ"ה פסוק י'.) יעל בר זוהר שיחקה את בת-שבע בעונה השלישית של המחזמר. אלה היו הימים הראשונים של תהילתה, וכך גדל אף יותר הקהל הקבוע של מעריצי הלהקה.
המחזמר הגיע לשיאו כאשר בסוף ההצגה היה הקל מריע ורוקד במשך שמונה דקות לצלילי "המגה מיקס" המפורסם של דוד.
1996-1997 - העונה הרביעית
העונה הרביעית של "דוד" סימנה את שיאה ואת סופה של תקופה. הצלחתם של יעל בר זוהר ויהודה לוי הובילה לעזיבתם את הלהקה, אך "דוד" כבר הוכיח שהוא גדול יותר מכל הרכב מסוים. כישרונות חדשים מילאו את מקומם, והקהל היה מוכן להתאהב שוב – בכוכבים חדשים בתוך המחזמר שכבר אהב.
בחורף 1996 הוזמנה להקת "השכנים של צ'יץ'" לסיבוב הופעות מחוף אל חוף ברחבי קנדה. זו היתה הפעם הראשונה שבה הלהקה יצאה מגבולות הארץ, בין היתר הופיעו בתוכנית בוקר בטלויזיה. ההרפתקה הפכה לאחד הזיכרונות הגדולים בתולדותיה. המסע בין הערים, האולמות והנופים המושלגים, שנראו כאילו נלקחו מתוך אגדה, תועד בסרט דוקומנטרי על ידי הבמאי רני סער.
בתוך ההתרגשות הגדולה, ירון לא שכח את חברי הלהקה המיתולוגיים מן השנים הראשונות. מול הנופים הלבנים של קנדה הוא הודה להם על כך שבזכותם הגיעה הלהקה הנוכחית לרגע הזה. כאשר הסרט הוקרן בהקרנה חגיגית באודיטוריום רוזין, המילים האלה זכו לתשואות חמות מן הקהל ומחברי הלהקה.
גיא קופמן המשיך לגלם את דוד גם לאחר שסיים את לימודיו בתיכון, משום שהתגייס רק באביב 1997. אבל ככל שהתקרב מועד הגיוס, התברר שצריך לקבל החלטה. השחקן שירון ייעד מתוך הלהקה להחליף אותו בתפקיד דוד ביקש להישאר בתפקידו הנוכחי, וברגע הזה הבין ירון שהבחירה היא בין פתיחת אודישנים חדשים למציאת דוד חדש, לבין הורדת ההפקה.
לאחר שבע שנים מאז הקים את הלהקה בשנת 1991, עייפות החומר עשתה את שלה, וירון החליט שעם רדת "דוד" בעונתו הרביעית, גם הוא ייפרד מ"השכנים של צ'יץ'" ויפנה את דרכו לעבודה עם שחקנים מקצועיים ולהפקות מסחריות. הפרידה היתה עצובה, אבל בלהקות נוער פרידות עצובות הן חלק בלתי נמנע. ירון הכיר לצוות את הבמאי עידן עמית כדי שיחליף אותו מאחר וראה בו מי שפועמת בו אותה רוח של אהבה למחזות זמר.
העונה הרביעית סגרה את הפרק הראשון בחיי המחזמר "דוד", אך לא את סיפורו.
1996 - השכנים של צ'יץ' באולפן הטלויזיה בטורונטו, קנדה
יוצרים
המחזה הפזמונים והלחנים: ירון כפכפי
מבוסס על הספרים שמואל א' ושמואל ב' ושמואל רזניק
וכן על אוצר חכמת חז"ל דברי הימים ושיר השירים.
במאי ומנהל מוסיקלי: ירון כפכפי
כוריאוגרפיה: רוני פרידמן
עיצוב תפאורה: רון בן-יעקב
עיצוב תלבושות: גלי לוין
עיצוב תאורה: ג'ודי קופרמן
משתתפים
הנביא שמואל: אלי ביז'אווי
השליח: מיכאל עינב
דוד בן ישי: גיא קופמן
יואב בן צרויה: גיל בר-סלע
המלך שאול: איציק קריכלי
רצפה בת איה: שרון סטמרי / רוני גופר
יהונתן: מושיק גלמין
מיכל: אורית חרפק
מירב: טל אלגד
בניהו בן יהוידע: עדי פזי
אבנר: ציון יהודה
עמשא בן יתר: אסף גולדשטיין
אחינועם: שירה הראל
חגית: לירון סקאל
אביטל: ענת מנור
אבישי בן צרויה: דודו גולן
אביתר: עמרי טלמון
נבל הכרמלי: עודד פז
אוריה החיתי: שחר דואדי
אביגיל: כינרת לימוני / מור רותם
בעלת האוב: לי וודה
צפנית: טל מירון
מעכה: שרית סלינס
עגלה: קורנית רובינשטיין
בת-שבע: תמר צור / תמר קורן
הנביא נתן: עמית צח
אבשלום: מיכאל עינב
תמר: לירון סקאל
אמנון: אבירם יובל
אבישג: קורנית רובנישטיין
שלמה בן דוד: יניב גוטוירט
המלאכיות: גיתית בצרי | לימור יעקובי | טל אלגד | שירה הראל | לי וודה | קורנית רובינשטיין | ענת מנור | שרית סלינס
הפקה
תאורה והגברה: נאור / אורגיל
מנהל הצגה: רן סער
עוזרת במאי: עינת בייזר
הדרכה קולית: שרון סטמרי
צילומים: לינדה בייזר
מנהל במה: דור פסטינג
צוות במה: ברוך פולישוק, סתיו לפקוביץ', לירוז כלו, טל רומני, ענת בן עמי
מפיקה: תמר רפופורט
תודה
לאלי צ'צ'יק מנהל מרכז רוזין, לאודליה אלחנני, לחגי שלומוב ולמזכירות המרכז.
תודה לצפי הראל, לשירלי יובל, לבני רדום, לשי צרפתי וערוץ הילדים, לשלום ועליזה כפכפי. (על בניית אבני החושן והקלע לדוד) ולציפי מייזלר.
תודה גדולה לחברי להקת השכנים של צ'יץ' המייסדים!!!
פס קול המחזמר
סדר הקטעים המוסיקליים
מערכה ראשונה
(כשבעים דקות)
פרולוג
בראשית - המלאכיות
שימה לנו מלך - שמואל והעם
בבית לחם
שמעתם? - השליח, יואב והלהקה
גדול מהחיים - אוריה החיתי
אל תסמיקי - דוד והחברים
בארמון שאול
הנשף בארמון שאול - הלהקה
הכה שאול באלפיו - יואב, דוד, שמואל, יהונתן, מיכל, שאול והעם
הם נתנו לי אלפים - שאול ורצפה
קווינטט - יואב, דוד, יהונתן, שאול ורצפה
כמעט הצלחת - דוד, יהונתן ויואב
בנגב
פסטיבל הגז - אחינועם והלהקה
רגע שלא השגחתי - דוד ואביגיל
סוף מערכה ראשונה
איך נפלו גיבורים - שאול, יהונתן, אבנר, יואב ודוד
מלכים עולים - נתן, רצפה, בת-שבע
מזמור לדוד - יהונתן, יואב והלהקה
מערכה שניה
(כחמישים וחמש דקות)
אוברטורה - תזמורת
בירושלים
דוד מכשף - נשי דוד
ארון הברית - הלהקה
בארמון דוד
חולת האהבה - בת-שבע
שמעתם? - המלאכיות
כבשת הרש - הנביא נתן, דוד והמלאכיות
אני הולך אליו - מלאכיות, דוד ויואב
אהבה אסורה - רצפה ויואב
שימי לנו מלך - נתן ובת-שבע
מרד אבשלום
בואי תמר - אבשלום ותמר
נשף מסכות - הלהקה
בואי תמר (רפריזה) - המלאכיות והלקה
מה נותר לי בחיי - דוד
חוסל המרד - דוד והעם
כמעט הצלחת - יואב והמלאכיות
אחרית דבר
איך נפלו גיבורים (סוף) - הנביא נתן והלהקה
אפילוג
מגה מיקס - כל הלהקה
קליפים
2002-2003
בית צבי
בית צבי 2002 - הסדנה
בשנים שלאחר עזיבתו את להקת "השכנים של צ'יץ'", כתב ירון כפכפי מחזות זמר חדשים ועבד עם כמה מן היוצרים והשחקנים הבולטים בארץ, בעיקר בהפקות לילדים ולכל המשפחה. אבל למרות ההצלחות, הוא הרגיש שעדיין לא הגיע אל היצירה שלשמה נועד באמת. בעיניו, "דוד" היה גדול יותר ממה שהתגלה עד אז ברוזין. הוא האמין שבתוך המחזמר הראשון שלו מסתתרת יצירה רחבה, עמוקה ובוגרת יותר, שמחכה להזדמנות הנכונה.
לאחר פגישות פיץ' עם תיאטרון הבימה ובית ליסין שלא הבשילו להפקה, היה זה גרי בילו, מנהל בית צבי, שפתח בפניו את השערים. בשנת 2002 הוחלט להעלות את "דוד" כתרגיל עם תלמידי שנה ב'.
דניאל אפרת לוהק לתפקיד דוד, והצליח ליצור דמות נוגעת ללב, בעלת קסם אישי ושבריריות. מולו ניצב איתי לוי בתפקיד יואב בן צרויה, עם קול טנור עוצמתי ונוכחות בימתית חזקה. יחד הם בנו את מערכת היחסים המרכזית שעליה נשען הסיפור כפי שירון דמיין אותו: לא רק סיפור על מלך ועל ממלכה, אלא סיפור על חברות, נאמנות, תלות ובגידה.
התרגיל הוצג באולם קטן, ללא תפאורה, על רקע שחור, בלי תלבושות תקופתיות ובליווי פסנתר בלבד. ירון הוסיף שירים חדשים ושיפץ את העלילה כך שתתאים לקהל מבוגר יותר. דווקא הצניעות הזו עבדה לטובת החומר. בלי הפקה גדולה ובלי פירוטכניקה, נשארו על הבמה הדמויות, השירים והיחסים ביניהן.
התרגיל זכה לתגובות טובות מצד הנהלת בית צבי, והותיר תחושה שיש במחזמר פוטנציאל ממשי לגרסה בוגרת ומלאה. בעקבות ההצלחה התקבלה ההחלטה להעלות את "דוד" שנה מאוחר יותר כהפקה מלאה, כאשר תלמידי שנה ב' יהפכו לתלמידי שנה ג'.
2002 - איתי לוי (יואב בן צרויה) ודניאל אפרת (דוד)
יוצרים
המחזה, התמלילים והמוסיקה : ירון כפכפי
מבוסס על שמואל א', שמואל ב' ושמואל רזניק
במאי ומנהל מוזיקלי: ירון כפכפי
כוריאוגרפיה: רוני פרידמן
תאורה: אורי מורג
משתתפים
שנה ב' - בית צבי
דוד בן ישי: דניאל אפרת
יואב בן צרויה: איתי לוי
בת שבע: עדי אשכנזי
המלך שאול: מוריס כהן / ניב שפיר
יהונתן בן שאול: תומר טל
מיכל בת שאול: לילך שמואלי / מיכל לוי
שמואל הנביא: טל רובינשטיין
הנביא נתן: שי אגוזי
אוריה החיתי: אופיר צמח
אחינועם היזרעלית: הילה זערור
אביגיל הכרמלית: עדי איצקוביץ
שלמה בן דוד: עידו רוזנברג*
איתי הגיתי: יובל דהן
אבנר בן נר: מעוז פטל
בניהו בן יהוידע: אורי מקלנבורג
ישי בן עובד: עמית רוזנברג
המלאכיות: שירלי זר | כרמית נוני | אפריל לוינשטיין | אלה ממן | עינת סגל | נועה כהן
להקה:
לירון אלידי | אורן דסאו | קרן וולטמן | ג'מיל חורי | הילה רביב | עידן שולמן
* תלמיד "תלמה ילין"
הפקה
2002
התרגיל עלה בתאריך 29.6.2002
בהנגאר בבית צבי
הדרכה קולית וניהול מוסיקלי: דוקי עצמון
פסנתר: מיכאל גולצב
מנהל הצגה: פז יפת
סדר הקטעים המוסיקליים
מערכה ראשונה
(כשישים וחמש דקות)
פרולוג
בראשית - המלאכיות
שימה לנו מלך - שמואל והעם
בבית לחם
אל תסמיקי - דוד והחברים
משכמי ומעלה - דוד
בארמון שאול
הבן הקטן של ישי - יהונתן והשליחים
מה הוא חושב עלי? - מיכל ויהונתן
רגע שלא השגחתי - מיכל
הכה שאול באלפיו - יואב, דוד, שמואל, יהונתן, מיכל, שאול והעם
משכמי ומעלה (רפריזה) - שאול
כמעט הצלחת - דוד, יהונתן ויואב
בנגב
אדוני רועי - דוד
אנחנו אחריך - דוד, יואב, הבנים
עת הזמיר הגיע - אחינועם, אביגיל, אוריה החיתי והלהקה
כמעט הצלחת (רפריזה) - דוד ויהונתן
סוף מערכה ראשונה
איך נפלו גיבורים - שאול, יהונתן, אבנר, יואב ודוד
מזמור לדוד - יהונתן, יואב והלהקה
המלך הבא - דוד ובת שבע
מערכה שניה
(כחמישים וחמש דקות)
אוברטורה - תזמורת
בירושלים
דוד מכשף - נשי דוד
ארון הברית - הלהקה
משהו חסר - דוד ויואב
בארמון דוד
חולת האהבה - בת-שבע
מה הוא חושב לעצמו? - מיכל, דוד, אוריה, בת-שבע ויואב
כבשת הרש - הנביא נתן, דוד והמלאכיות
כמעט הצלחת - יואב
מרד אבשלום
ילד יפה שלי - בת-שבע ושלמה
נשף בארמון דוד - הלהקה
מה נותר לי בחיי - דוד
משהו חסר (רפריזה) - דוד ויואב
אני אחסר לו - יואב ובת-שבע
אחרית דבר
בין בת שבע ליואב - דוד
איך נפלו גיבורים (סוף) - הנביא נתן והלהקה
2003 - עדי אשכנזי (בת-שבע), גיל נתנזון (דוד) ואיתי לוי (יואב בן צרויה) בפוסטר המחזמר
בית צבי 2003 - ההפקה המלאה
שנה לאחר הסדנה הצנועה והמוצלחת, עלה "דוד" בבית צבי בהפקה מלאה. הקאסט הורכב בעיקר מתלמידי שנה ג', מחוזק בשני בוגרי בית הספר.
איתי טיראן, שהיה אז בוגר טרי של בית צבי ובן זוגה של עדי אשכנזי, שלוהקה לתפקיד בת שבע, נפגש עם ירון כדי לבדוק אם תפקיד דוד יכול להתאים לו ירון התלהב מאוד, אך בסופו של דבר החליט גרי בילו ללהק לתפקיד את גיל נתנזון, בוגר אחר של בית הספר, בין היתר בזכות יכולותיו הווקאליות.
להפקה הצטרפו גם תלמידי שנה ב' בתפקידי קורוס, ובהם הראל סקעת. עידו רוזנברג, ששיחק את שלמה בתרגיל של 2002 בעודו תלמיד תיכון, חזר לאותו תפקיד שנה אחר כך, הפעם כבר כתלמיד שנה א' בבית צבי.
ההפקה היתה מושקעת יחסית: אורי זך עיבד את השירים מחדש וניצח על תזמורת קטנה, וזו היתה הפעם הראשונה שבה ירון שמע את שיריו בעיבודים אחרים. עמיר ברנר עיצב את התאורה, ורוני פרידמן, הכוריאוגרפית המקורית של "דוד", חזרה ליצור את התנועה. כאשר התברר שאין תקציב למימוש התפאורה שעיצב ניצן רפאלי, היה זה בני, אותו חבר מהתיכון, שהחליט לממן אותה.
ולמרות כל ההשקעה, ירון הרגיש שמשהו אינו עובד. האנרגיה לא היתה האנרגיה הנכונה. בדיעבד הבין שניסה להפוך את "דוד" למשהו שהוא אינו. "דוד" לא היה צריך להיות "עלובי החיים" תנ"כי. הוא יכול לפנות לקהל מבוגר, אבל אסור לו לאבד את שמחת החיים, החן, הסקס אפיל והחוצפה שהיו בלב הגרסה המקורית של "השכנים של צ'יץ'". בסופו של דבר הגדיר ירון את ההפקה הזו כסדנה גדולה שלימדה אותו בעיקר מה לא לעשות.
כדי שהמחזמר לא ייעלם כאילו לא היה, פנה ירון לאשת יחסי ציבור שהכיר עוד מתקופת התיכון. בזכות קשריה, שיר מתוך ההפקה אף בוצע בתוכניתו של דודו טופז. אבל כאשר ירד המסך בפעם האחרונה, נשאר בעיקר שיעור קשוח: הצלחה של מחזמר מורכבת מאינספור גורמים. אי אפשר לצאת לבד לדרך עם פרויקט גדול כל כך. חלק מההצלחה הוא למצוא צוות שמאמין באותו חזון, רואה את אותה יצירה, ויודע להחזיק יחד את החלום.
יוצרים
המחזה הפזמונים, הלחנים והבימוי: ירון כפכפי
ניהול מוסיקלי ועיבודים: אורי זך
כוריאוגרפיה: רוני פרידמן
תפאורה: ניצן רפאלי
תלבושות: אילנה גאנם - אבירם
עיצוב תאורה: רונן נג'ר
משתתפים
דוד בן ישי: גיל נתנזון*
יואב בן צרויה: איתי לוי
בת שבע: עדי אשכנזי
המלך שאול: גיל קפטן*
יהונתן בן שאול: ניר שלמון / ששי בוגנים
מיכל בת שאול: לילך שמואלי / מיכאלה לוי
שמואל הנביא: טל רובינשטיין
הנביא נתן: עידן ברוק
אוריה החיתי: אופיר צמח
ישי: ניב שפיר
אבנר בן נר: מעוז פטל
איתי הגיתי: יובל דהן
אביתר הגיתי: הראל סקעת / פזי עדי
מלאכית ראשונה ואביגיל: כרמית נוני
מלאכית שניה: אלה ממן
אחינועם: הילה זיתון
שלמה בן דוד: עידו רוזנברג
להקה א'
אלון חמאווי | תומר חסון | אלירן חדד | עידו רוזנברג | פזי עדי | חן לוי | דנה דוניץ | איילת גיבור | זיטה יגודייבה | עינת לפיד | רוני ברוידא | שירן פרסקו | מאיה זיו | סתיו אידיסיס
להקה ב'
סימור לוזון | הראל סקעת | אבי עובדיה | אילן שטורם | ניר גרניברג | עידו גונן | הילה זיתון | איילת כתבי | מיכל קציר | סתיו שרים | ניקולא אברבוך | לילך ויזל | יפעת אלבז | שמרית ששון
* בוגרי בית צבי
הפקה
2003
הצגה ראשונה 16.1.2003
במרכז התרבות ראסל ברמת-גן
בית צבי - בית הספר הגבוה לאמנויות הבמה
מנהל מקהלה: דניאל שוורצמן
הדרכה קולית: דוקי עצמון
ניצוח ופסנתר: אורי זך
קלידים: עמי רייס
בס: דקל טוביה
גיטרות: אסף בוכמן
תופים וכלי הקשה: עידן גרין
יחסי ציבור: קרן קורינלדי, שרי ישראלי
עוזר במאי ומנהל הצגה: תום נחמיאס שטיינמץ
מפעילת תאורה: אוריאט לוי
פולו: אסף
סאונדמן: גיא אלשר
עובדי במה: ג'ורג' אסקנדר, ואדים חליף, רותם כרמלי
בניית תפאורה: בימות 88
מנהל ייצור: בוריס גילמן
עובדי ייצור: בוריס גילמן, גרגורי קורצקי, איגור אופיאקוב
מתפרה: ליאוניד לוקשין
מנהל טכני: זמיר נקש
הפקה: חנה בן-זקן
תודה מיוחדת למירב יצחקי על עזרתה
פס קול המחזמר
סדר הקטעים המוסיקליים
מערכה ראשונה
(כשישים וחמש דקות)
פרולוג
בראשית - המלאכיות
שימה לנו מלך - שמואל והעם
בבית לחם
אל תסמיקי - דוד והחברים
בארמון שאול
הבן הקטן של ישי - יהונתן והשליחים
מה הוא חושב עלי? - מיכל ויהונתן
הכה שאול באלפיו - יואב, דוד, שמואל, יהונתן, מיכל, שאול והעם
משכמי ומעלה - שאול
רגע שלא השגחתי - מיכל
כמעט הצלחת - דוד, יהונתן ויואב
בנגב
אדוני רועי - דוד
אנחנו אחריך - דוד, יואב, הבנים
עת הזמיר הגיע - אחינועם, אביגיל, אוריה החיתי והלהקה
משכמי ומעלה - דוד ושאול
סוף מערכה ראשונה
איך נפלו גיבורים - שאול, יהונתן, אבנר, יואב ודוד
מזמור לדוד - יהונתן, יואב והלהקה
מערכה שניה
(כחמישים וחמש דקות)
אוברטורה - תזמורת
בירושלים
דוד מכשף - נשי דוד
ארון הברית - הלהקה
משהו חסר - דוד ויואב
בארמון דוד
חולת האהבה - בת-שבע
מה הוא חושב לעצמו? - מיכל, דוד, אוריה, בת-שבע ויואב
כבשת הרש - הנביא נתן, דוד והמלאכיות
כמעט הצלחת - יואב
מרד אבשלום
המלך הבא - בת-שבע, נתן ושלמה
נשף בארמון דוד - הלהקה
מה נותר לי בחיי - דוד
משהו חסר (רפריזה) - דוד ויואב
אני אחסר לו - יואב ובת-שבע
אחרית דבר
ובין שניכם - דוד
איך נפלו גיבורים (סוף) - הנביא נתן והלהקה
קליפים
2004
ניו יורק - הדרך הארוכה לברודווי
2004 - לוס אנג'לס
נועה תשבי היתה חלק בלתי נפרד מסיפור ההצלחה של "דוד" כבר בימי רוזין. היא היתה חברה בלהקת "השכנים של צ'יץ'", אבל גם מי שזיהתה מוקדם את הפוטנציאל הרחב של המחזמר ודחפה אותו החוצה אל עיתונאים, אנשי תעשייה ומובילי דעת קהל. לפני שעזבה את ישראל לטובת קריירה בחו"ל, היא הבטיחה לירון שיום אחד תביא את "דוד" לברודווי.
הניסיון הראשון המשמעותי התרחש בשנת 2004, כאשר תשבי הצליחה לעורר עניין אצל המפיק פרדי ד'מאן, מי שהיה הסוכן של מדונה ושאקירה. ד'מאן פגש את ירון בלוס אנג'לס, שמע את השירים, התלהב מן החומר וחיפש דרך לקדם את הפרויקט. לרגע נדמה היה שהמחזמר שנולד במרכז רוזין עשוי להתחיל מסע בינלאומי אמיתי. בסופו של דבר, עניינים טכניים עצרו את שיתוף הפעולה.
במקביל, בוגר אחר של הלהקה, מיכאל עינב, שהגיע גם הוא מרעננה אל "השכנים של צ'יץ'", הפך ברבות השנים לאחד מחבריו הקרובים של ירון. מיכאל עבד עם ירון באופן קבוע במחזות הזמר הגדולים משנת 1999, עד שנסע ללמוד מחזות זמר באנגליה. שם החליט להפיק בכוחות עצמו כמה משירי "דוד" באנגלית. בהמשך עבר לניו יורק, והמשיך לעבוד עם ירון מרחוק על החלום הבינלאומי של המחזמר.
2004 - נועה תשבי בלוס אנג'לס לקראת הפגישה עם פרדי ד'מאן
2010 - הקאסט הניו יורקי של "הכה שאול באלפיו"
2008 ניו יורק
בשנת 2008 התחדש החלום. תשבי הכירה מפיקה צעירה בשם שושנה, שהתלהבה מן האפשרות להביא לניו יורק מחזמר ישראלי מצליח. באותה תקופה היא הפגישה את ירון גם עם הבמאי סקוט שוורץ, בנו של סטיבן שוורץ, יוצר "וויקד", שעמו יכיר ירון בהמשך במסגרת העבודה על המחזמר "משיח".
העבודה על הגרסה האנגלית של "דוד" נמשכה כמה שנים. נוצרו תרגומים, הקלטות יפות וניסיונות פיתוח, ואחד השיאים היה הצגת קטע מן המחזמר בפני משקיעים פוטנציאליים באירוע בניו יורק בהנחיית נועה. את הנאמבר כולו הפיק ניר חלמיש בעזרת חבריו מבית הספר AMDA, שבו למד באותה תקופה.
בשנים שלאחר מכן הצליחה נועה לעורר עניין גם אצל מפיקים נוספים, שחלקם אף החלו להשקיע כסף בפרויקט. אבל הפעם לא היו אלה עניינים טכניים שעצרו את הדרך, אלא חילוקי דעות אמנותיים. שוב התברר עד כמה מסובך להביא מחזמר מקורי גדול אל הבמה: לא מספיק שהחומר יעורר התלהבות, ולא מספיק שיהיו שירים חזקים, קהל פוטנציאלי וחלום גדול. כדי שמחזמר כזה ימריא, דרושים גם חזון משותף, שותפים מדויקים, אמון הדדי ותזמון נכון.
גם החלום הניו-יורקי של "דוד" לא התממש אז, אבל הוא השאיר אחריו גרסאות באנגלית, הקלטות, קשרים, ניסיון בינלאומי, ובעיקר הוכחה נוספת לכך שהמחזמר שנולד באולם קטן ברמת אביב ממשיך לעורר דמיון גם מעבר לים.
חברים,
אני כותב לכולכם יחד, אחרת אחזור על עצמי שוב ושוב עם אותו הסיפור.
אז הנה הוא סיפור "הכה שאול באלפיו" - ההופעה הראשונה בניו יורק.
ובכן, הגעתי לניו יורק בסופ"ש שעבר והתמקמתי בביתי הניו יורקי אצל בת דודתי המדהימה עירית כפכפי. חיכיתי בקוצר רוח לחזרה בה אפגוש את כל הצוות שהרכיב ניר חלמיש.
שושנה פרץ המפיקה מניו יורק חיכתה לי בכניסה בהתרגשות רבה. היא לקחה אותי לחדר החזרות אשר גם אותו אירגן ניר בחינם (בעזרתו האדיבה של המורה שלו לשעבר מבית ספר "AMDA") הפגישה עם הצעירים הנלהבים החזירה אותי להתרגשות של תחילת שנות התשעים כאשר יחד עם השכנים של צ'יץ' נוצר המחזמר "דוד" בפעם הראשונה. גם אז הנאמבר הראשון עליו עבדנו היה "הכה שאול באלפיו" ואנחנו הופענו איתו כמה חודשים לפני שהמחזמר עצמו עלה.

הקאסט אותו ליהק ניר היה בדיוק כמו שתמיד דמיינתי את דוד. צעירים בתחילת שנות העשרים, נוטפי כישרון, אנרגיה וסקס-אפיל. כאשר נכנסתי לחדר החזרות הם כבר היו לאחר שעות רבות של חזרות משותפות וכשהושמע הפלייבק הם שרו ורקדו את השיר כאילו הם היו איתנו כל השנים האלה.
בגרסא זו לא רואים את דוד אלא רק מדברים ושרים עליו בהתלהבות. זה דווקא עבד טוב.
השיר בוצע באנגלית בתרגום הישן של דניאל שוורצמן. הלהקה למדה את העיבוד הקולי בחזרות מוסיקליות אותן ניהל אורן אלדור המנהל המוסיקלי של הערב (שגם הוסיף כלי קשת לעיבוד הסופי שנוגנו לייב על הבמה!) ומההקלטה שהקליט מיכאל עינב בלונדון בשנת 2003. (כל קול קיבל הקלטה עם הערוץ שלו.)
בתום הקטע נשארתי חסר מילים מרוב התרגשות. ביקשתי כמה דקות הפסקה לאסוף את עצמי ואז סיפרתי להם עד כמה זה מרגש אותי האירוע בכלל והביצוע שלהם בפרט.
נועה תשבי הגיעה למחרת. היא חשבה לשחק את תפקיד המפיקה הקשוחה - אבל בתום הקטע היא אמרה להם:
-"חשבתי לשחק אותה קשה להשגה, אבל בפזמון הראשון כבר עמדו לי דמעות בעיניים."
הכוריאוגרפיה היתה מבוססת על ההעמדה המקורית שיצרתי עם רוני פרידמן. אך להפתעתי בחור מבריק בשם אביעד הרמן לקח את הריקוד והבימוי לפרשנות חדשה. אביעד הוא רקדן בלט מוכשר ומוערך ביותר שהתגלה גם ככוריאוגרף מוכשר וגם כמעצב תלבושות מפתיע. החלק העליון אותו לובשות הבנות בתמונות אינו אלא גרביון אשר הוא גזר בכישרון רב.
עוד חבר מדהים של ניר שהכרתי כבר בפעמים הקודמות הוא עידו לברן. עידו הפיק במיוחד עבור האירוע את העיתון עליו מתנוססת תמונתו של דוד, ועיצב במיוחד את הסמל של ערוץ E, על המיקרופונים.

ככל שהתקרבנו לאירוע כך עלתה ההתרגשות. כולם נהיו חברים של כולם בפייסבוק והצטלמו ללא הפסק.
החזרה על הבמה ביום האירוע היתה מרגשת במיוחד. הרכב של שישה נגני כלי מיתר ליוו את השיר בנגינה חיה. כאשר שמעתי אותם לא יכולתי להתאפק ופרצתי בבכי. לא רק שזו הפעם הראשונה שהשיר מבוצע בניו יורק, זו הפעם הראשונה שכלי קשת מנגנים עיבוד בשיר שלי. (ושוב תודה לאורן אלדר על היוזמה והעיבוד הנפלא!)
האירוע של של ארגון "אור" בשיתוף הקרן הקיימת לישראל התרחש באולם קאופמן. (מאחורי ה"אפל סטור" של רחוב ברודווי!!!) הגיעו לשם השמנא והסלתא של ניו יורק. יהודים עשירים שתורמים למדינה ולאמנים ישראלים, מפיקי ברודווי ואנשים שמכירים אותם מקרוב, וגם מי שבלעדיה היתה תחושה שמשהו חסר - לינדה בייזר! כאילו מלמעלה, היא במקרה היתה בניו יורק ובמקרה התקשרה אלי ערב קודם…
כולם היו נרגשים מהחשיפה. נועה הנחתה את הערב והיא היתה מקסימה כהרגלה. כשהגיעה השעה להציג את דוד היא עשתה זו עם נימה אישית וחיממה את הקהל עד כדי כך שעוד לפני שהקטע התחיל היה אפשר כבר לבקש מהם להוציא את פנקסי הצ'קים.
-"יש לנו כבר פרס אוסקר, האם לא הגיע הזמן שלישראל יהיה גם פרס טוני?"
ניר בתפקיד יואב היה אנרגטי וכובש, הוא שר ורקד מעולה והחזיק את כל השיר בחינניות המפורסמת שלו. הסולנים ששרו את שאר התפקידים (יהונתן, מיכל, שאול ושמואל) היו מעולים חציים ישראלים וחציים אמריקאים.
הקהל הגיב בתשואות רמות, נועה אמרה בסוף הקטע: "מי שהיה רוצה לעזור לנו להביא את דוד לברודווי - אנא דברו איתי בסוף הערב."
אנחנו יצאנו החוצה להתחבק בטירוף.

התגובות לא איחרו לבוא, כל מי שהקהל זיהה אותו מהביצוע על הבמה - זכה לשבחים ולהצעות מעניינות. אני מעריך שאנו נמשיך לקבל תגובות בימים הקרובים.
כל המופע הזה קרה בגלל שבחור מקסים בשם שי בייטל, האיש אשר הפיק את האירוע כולו, קרא לפני כמה חודשים את הידיעה שהתפרסמה בynet. אני מאמין שכרגע קשה עדיין לנחש מה ילד יום לאחר מופע כזה, אבל כולנו מאוד אופטימיים, נרגשים ומרוצים.
אוהב אתכם,
להתראות בקרוב,
ירון
"Saul Has Slain His Thousands" from "David"
Music and Lyrics by Yaron Kafkafi *
Translation: Daniel Schwartzman *
Coordination Producer: Nir Chalamish *
Choreography: Dafna Gravinsky, Nir Chalamish, Aviad A. Herman *
Based on the Original Choreography by Roni Friedman *
Costumes: Aviad A. Herman *
Original Arrangement: Yaron Kafkafi *
Additional Strings Arrangement: Oran Eldor *
Producers: Noa Tishby, Shoshana Kovac Parets *
Merkin Concert Hall at Kaufman Center NYC *
December 8th, 2010 *
שירים מתוך הפרזנטציה בניו יורק
מיכאל עינב היה הראשון שהפיק דמו באנגלית למחזמר "דוד", לאחר שהצליח לרתום את חבריו ללימודים באנגליה לפרזנטציה ראשונה של המחזמר לקהל בינלאומי. ההקלטות האלה ליוו אותנו במשך שנים בפרזנטציות ובפגישות בניו יורק, והיו הצעד הראשון במסע הארוך של "דוד" אל מעבר לים.
בהמשך תורגמו שירים נוספים מן המחזמר על ידי רוני גופר ועל ידי ירון כפכפי עצמו, ולאורך השנים הופקו גרסאות רבות באנגלית. חלק מן הביצועים האלה הפתיעו אפילו אותנו: הם לא רק תרגמו את השירים לשפה אחרת, אלא חשפו בהם צבעים חדשים, דרמה חדשה ואפשרות חדשה לחיים בינלאומיים.
במשך שנים נשמרו ההקלטות האלה במגירה, הושמעו בעיקר למפיקים, במאים ומשקיעים פוטנציאליים, וזכו שוב ושוב לתגובות נלהבות. עכשיו, לקראת הוצאת אלבום השירים באנגלית של "דוד", הגיע הזמן שגם הקהל יוכל לשמוע אותן.
אם השירים האלה כבר הצליחו לרגש אנשי תיאטרון בניו יורק ובלונדון, אין סיבה שהם יישארו עוד מאחורי הקלעים. עכשיו הם יוצאים אל האור.
משתתפי הפרזנטציה
מיכאל עינב היה הראשון שהפיק דמו באנגלית למחזמר "דוד", לאחר שהצליח לרתום את חבריו ללימודים באנגליה לפרזנטציה ראשונה של המחזמר לקהל בינלאומי. ההקלטות האלה ליוו אותנו במשך שנים בפרזנטציות ובפגישות בניו יורק, והיו הצעד הראשון במסע הארוך של "דוד" אל מעבר לים.
בהמשך תורגמו שירים נוספים מן המחזמר על ידי רוני גופר ועל ידי ירון כפכפי עצמו, ולאורך השנים הופקו גרסאות רבות באנגלית. חלק מן הביצועים האלה הפתיעו אפילו אותנו: הם לא רק תרגמו את השירים לשפה אחרת, אלא חשפו בהם צבעים חדשים, דרמה חדשה ואפשרות חדשה לחיים בינלאומיים.
במשך שנים נשמרו ההקלטות האלה במגירה, הושמעו בעיקר למפיקים, במאים ומשקיעים פוטנציאליים, וזכו שוב ושוב לתגובות נלהבות. עכשיו, לקראת הוצאת אלבום השירים באנגלית של "דוד", הגיע הזמן שגם הקהל יוכל לשמוע אותן.
אם השירים האלה כבר הצליחו לרגש אנשי תיאטרון בניו יורק ובלונדון, אין סיבה שהם יישארו עוד מאחורי הקלעים. עכשיו הם יוצאים אל האור.
קליפים
2023
בחזרה לרוזין - 30 שנה לדוד
2023 - השכנים של צ'יץ' "המיתולוגיים" על הבמה באודיטוריום רוזין בפגישת 30 שנה לדוד
דוד חי וקיים
לאורך השנים הגיעו אל ירון פניות שונות ומשונות סביב האפשרות להחזיר את המחזמר "דוד" לבמה או למסך. עלו רעיונות להפקות מסחריות גדולות, הפקות רפרטואריות, גרסאות קטנות ואינטימיות יותר, עיבודים טלוויזיוניים, וניסיונות לפתח סדרה בארץ ובחו"ל. בין ההצעות המסקרנות היתה גם תוכנית ריאליטי שתלווה את החיפוש אחר דוד ובת שבע החדשים, ותהפוך את תהליך הליהוק עצמו לאירוע ציבורי. בשלב אחר עלתה אפילו אפשרות להפקה בינלאומית של סרט-מחזמר.
לצד ההצעות הגדולות, הגיעו גם פניות אישיות ונוגעות ללב מאנשים שאיבדו את קלטת פס הקול המקורית, חיפשו את הווידאו, או רצו לשוב לרגע אל החוויה שזכרו מנעוריהם. "דוד" המשיך להרגיש כאילו הוא לא באמת ירד מן הבמה, אלא רק מחכה להזדמנות הנכונה לשוב.
בשנת 2017 נעשה ניסיון ליצור ערב מחווה למחזמר, בהשתתפות כוכבים מן ההפקות המקוריות. הרעיון היה לממן את הפרויקט באמצעות גיוס המונים, אך הסכום המבוקש היה גבוה מאוד, ולמרות היענות מרשימה מצד הקהל, היעד לא הושג והיוזמה נמוגה.
בשנת 2023 הצליחו רוני פרידמן ודן קסטוריאנו להפיק ערב מרגש במיוחד, שכלל פגישת מחזור של הלהקה המיתולוגית והקרנת המחזמר בנוכחות המעריצים המקוריים. הערב זכה להצלחה גדולה, ובעקבותיו נקבעו שלושה ערבים נוספים כאלה, שהתמלאו עד אפס מקום. לקראת האירועים נפתחו קבוצות פייסבוק של המעריצים ושל חברי הלהקה, ושם החלו לצוף זיכרונות, אנקדוטות וסודות קטנים שנשמרו במשך שלושים שנה.
ומה בעתיד?
"דוד" אינו תלוי בשנה שבה נכתב, במקום שבו עלה לראשונה או בדור שגילה אותו. הוא עוסק בחומרים שאינם מתיישנים: כריזמה, תשוקה, אהבה, כוח, נאמנות, בגידה, חטא, סליחה והמחיר שמשלם אדם כשהוא הופך לאגדה.
לכן "דוד" אינו רק מחזמר מן העבר. הוא יצירה שממשיכה להתדפק על הדלת. הקהל שזוכר אותו עדיין מחפש את השירים והווידאו. אנשים שפגשו אותו לאורך הדרך עדיין מעלים רעיונות. והאפשרות שיחזור, לבמה או למסך, עדיין פתוחה. בעתיד, כך נדמה, דוד עוד ימצא את הרגע שלו.
הקלטות ה"דמו"
מיכאל עינב היה הראשון שהפיק דמו באנגלית למחזמר "דוד", לאחר שהצליח לרתום את חבריו ללימודים באנגליה לפרזנטציה ראשונה של המחזמר לקהל בינלאומי. ההקלטות האלה ליוו אותנו במשך שנים בפרזנטציות ובפגישות בניו יורק, והיו הצעד הראשון במסע הארוך של "דוד" אל מעבר לים.
בהמשך תורגמו שירים נוספים מן המחזמר על ידי רוני גופר ועל ידי ירון כפכפי עצמו, ולאורך השנים הופקו גרסאות רבות באנגלית. חלק מן הביצועים האלה הפתיעו אפילו אותנו: הם לא רק תרגמו את השירים לשפה אחרת, אלא חשפו בהם צבעים חדשים, דרמה חדשה ואפשרות חדשה לחיים בינלאומיים.
במשך שנים נשמרו ההקלטות האלה במגירה, הושמעו בעיקר למפיקים, במאים ומשקיעים פוטנציאליים, וזכו שוב ושוב לתגובות נלהבות. עכשיו, לקראת הוצאת אלבום השירים באנגלית של "דוד", הגיע הזמן שגם הקהל יוכל לשמוע אותן.
אם השירים האלה כבר הצליחו לרגש אנשי תיאטרון בניו יורק ובלונדון, אין סיבה שהם יישארו עוד מאחורי הקלעים. עכשיו הם יוצאים אל האור.
שירים בגרסאות חדשות
סדר הקטעים המוסיקליים
מערכה ראשונה
(כשישים וחמש דקות)
פרולוג
בראשית - המלאכיות
שימה לנו מלך - שמואל והעם
בבית לחם
אל תסמיקי - דוד והחברים
משכמי ומעלה - דוד
בארמון שאול
הבן הקטן של ישי - יהונתן והשליחים
מה הוא חושב עלי? - מיכל ויהונתן
רגע שלא השגחתי - מיכל
הכה שאול באלפיו - יואב, דוד, שמואל, יהונתן, מיכל, שאול והעם
משכמי ומעלה (רפריזה) - שאול
כמעט הצלחת - דוד, יהונתן ויואב
בנגב
אדוני רועי - דוד
אנחנו אחריך - דוד, יואב, הבנים
עת הזמיר הגיע - אחינועם, אביגיל, אוריה החיתי והלהקה
כמעט הצלחת (רפריזה) - דוד ויהונתן
סוף מערכה ראשונה
איך נפלו גיבורים - שאול, יהונתן, אבנר, יואב ודוד
מזמור לדוד - יהונתן, יואב והלהקה
המלך הבא - דוד ובת שבע
מערכה שניה
(כחמישים וחמש דקות)
אוברטורה - תזמורת
בירושלים
דוד מכשף - נשי דוד
ארון הברית - הלהקה
משהו חסר - דוד ויואב
בארמון דוד
חולת האהבה - בת-שבע
מה הוא חושב לעצמו? - מיכל, דוד, אוריה, בת-שבע ויואב
כבשת הרש - הנביא נתן, דוד והמלאכיות
כמעט הצלחת - יואב
מרד אבשלום
ילד יפה שלי - בת-שבע ושלמה
נשף בארמון דוד - הלהקה
מה נותר לי בחיי - דוד
משהו חסר (רפריזה) - דוד ויואב
אני אחסר לו - יואב ובת-שבע
אחרית דבר
בין בת שבע ליואב - דוד
איך נפלו גיבורים (סוף) - הנביא נתן והלהקה