Stacks Image 1483102

משיח
2015

הצגה ראשונה
8 בדצמבר 2015

משיח


מחזמר מאת ירון כפכפי | במאי: משה קפטן
חג המחזמר בת-ים [2015]

״משיח״ הוא מחזמר מקורי חדש אשר מספר את סיפורו של ג׳סי, סטודנט צעיר וכאריזמטי לפילוסופיה אשר עובד למחייתו כברמן בפאב עירוני. באחד הלילות הוא פוגש שם מפיק טלוויזיה מתוחכם, אשר רואה בג׳סי פוטנציאל כלכלי.
שיתוף הפעולה ביניהם אכן הופך את ג׳סי בין-לילה לכוכב בינלאומי, ומטלטל את כל עולמם. ג׳סי נסחף על גלי הערצה ומכריז על עצמו כעל משיח. הוא מבקש לשחרר את האנושות מכבלי הדתות, הממשלות והבנקים אשר אחראים בעיניו לדיכוי ולסבלם של בני האדם. מעריציו נסחפים אחריו, אך מטרותיו הנעלות נתקלות עד מהרה גם באלה המעדיפים את הסדר הישן. ג׳סי מתכוון להעמיד עצמו בראש דת חדשה, אך אז יחסיו עם המפיק עולים על שירטון ומכאן הנפילה קשה ומחירה קשה מנשוא.


הדבר החשוב הוא שהמחזמר הזה נראה כמשהו שיש לו גם אמירה רצינית.
מיכאל הנדלזלץ ״הארץ״
מדובר בהצגה מרשימה מאוד וסוחפת, שבאמת ראויה להמשיך לרוץ גם אחרי שהפסטיבל יגמר.
שי בר יעקב, ״ידיעות אחרונות״ 9.12.2015
לא בלתי סביר להאמין שבתחום מחזות הזמר יהיה זה כפכפי שיסלול את תחילתה של הדרך החוצה עבור יוצרים ישראליים. מעבר למבנה המחזה, שכתוב כהילכתה, זו המוזיקה הנפלאה שכתב, המעברים שלא מפסיקים להפתיע והרב גוניות, שקשה למצוא לכשרון שהם מפגינים מקבילה בארץ.
מירב יודלביץ׳, ynet
"משיח", ההפקה שפתחה את חג המחזמר הנוכחי, המקצועית והמרשימה בהפקות השנה, וגם האפויה והמוכנה מכולן להעלאה בימתית.
אתר ״הבמה״
"משיח": הכי קרוב לברודווי שתמצאו. עוז זהבי, בתפקיד ג'סי, ברמן שהופך למגא-סטאר, הוא אס מנצח. הזוגיות הבימתית שלו עם אקי אבני דופקת כמו שעון שוויצרי. המחזה כתוב ומולחן ברמה בינלאומית. אם כבר חג המחזמר הישראלי - "משיח" היא בהחלט סיבה טובה לחגוג.
מירב יודלביץ׳, ynet
Stacks Image 1483196
ג׳סיעוז זהבי
יונתןאקי אבני
היילידניאל יפה
עדןרויטל זלצמן
אליאבעידו ברטל
שיוואנה ביבלקניסו שלו
להקה:נדיר אלדד, גל בן ארצי, לירון ויגדור, תומר יפרח, דורון ישינסקי, מאור לוי, ניל משען, דוריס נימני, נעמה נחום, מיטל נוטיק, אלה רוזנצווייג, מתן שביט
נגנים:מיכל רהט, גלעד אפרת, אילן סבח, יוסי בן נון, גיורא ליננברג, שוקי וולפוס, דן ורון, עידית מינצר, עידן ווליש
Stacks Image 1483200
מחזה, תמלילים ולחנים:ירון כפכפי
בימוי:משה קפטן
ניהול מוזיקלי ותזמורים:יוסי בן נון
תנועה:שרון גל
תלבושות וסטיילינג:גילי אלגבי
וידאו ארט:שי בונדר
תפאורה:שני טור
עיצוב קול:גל מוטיל
עיצוב תאורה:יוגי מזוז
קורפטיציה:תמיר לייבוביץ׳
עוזרת במאי:תמר אילנאי
הפקה:שרון שמאי
תודה לתיאטרון הלאומי ״הבימה״:אודליה פרידמן, בני צרפתי, אילן רונן
תודה מיוחדתאורית גפן
ניהול אמנותי לחג המחזמר:אורי פסטר
פרסים 

"משיח", המחזמר מאת ירון כפכפי ובבימויו של משה קפטן, גרף גם הוא ארבעה פרסים: פרס הבימוי שהוענק לקפטן, פרס השחקן הראשי שהוענק לעוז זהבי, פרס שחקן המשנה לעידו ברטל ופרס המתזמר שהוענק ליוסי בן נון. לצד זאת הוענק ציון לשבח לגיל אלגבי, שעיצב את התלבושות להצגה.
"משיח" עסק בברמן תל אביבי (בגילומו של זהבי) ההופך לכוכב טלוויזיה, והוא זכה לביקורות נלהבות. "לצערי אין בישראל די הזדמנויות להציג יצירה מוזיקלית מקורית, וחג המחזמר הוא הבמה היחידה בארץ שבה יוצרים ומבצעים בעלי כישרון לתיאטרון מוזיקלי יכולים להשמיע את קולם", אמר קפטן בנאום הזכייה שלו בטקס, שנערך בנוכחות ראש העיר בת ים יוסי בכר.

יאיר אשכנזי, ״הארץ״ 12.12.2015

הפרסים:

Stacks Image 1483219

גיל אלגבי
תלבושות

Stacks Image 1483225

עידו ברטל
שחקן משנה

Stacks Image 1483231

יוסי בן נון
תיזמור

Stacks Image 1483237

עוז זהבי
שחקן ראשי

Stacks Image 1483243

משה קפטן
במאי

קליפים 
ביקורת 

"משיח": הכי קרוב לברודווי שתמצאו
עוז זהבי, בתפקיד ג'סי, ברמן שהופך למגא-סטאר, הוא אס מנצח. הזוגיות הבימתית שלו עם אקי אבני דופקת כמו שעון שוויצרי. המחזה כתוב ומולחן ברמה בינלאומית. אם כבר חג המחזמר הישראלי - "משיח" היא בהחלט סיבה טובה לחגוג.
מרב יודילוביץ' פורסם:  09.12.15 , 16:25

שלם. כמעט שלם ומה שמגמגם, בטל בשישים. "משיח", מחזמר שכתב והלחין ירון כפכפי והציג אמש בבכורה בחג המחזמר הישראלי, נותן פייט רציני להפקות גרנדיוזיות שיובאו לישראל בשנים האחרונות מברודווי והווסט אנד. איפשהו בין הגרוב של אופרת הרוק, "Rent", לבין התכנים של "ישו כוכב עליון", של אנדרו לויד וובר, יצר כפכפי יצירה מקורית ישראלית בועטת ובוהקת.
 
אם בתחום המחול הישראלי היה זה אוהד נהרין שפתח את הדלת לעולם, בתחום הקולנוע עמוס גיתאי ובתחום המוזיקה הקלאסית, דניאל ברנבוים, לא בלתי סביר להאמין שבתחום מחזות הזמר יהיה זה כפכפי שיסלול את תחילתה של הדרך החוצה עבור יוצרים ישראליים. מעבר למבנה המחזה, שכתוב כהילכתה, זו המוזיקה הנפלאה שכתב, המעברים שלא מפסיקים להפתיע והרב גוניות, שקשה למצוא לכשרון שהם מפגינים מקבילה בארץ.

בתקופה שבה משוועים המונים להנהגה, למישהו שיציל אותם ממלחמת ההישרדות היומיומית ובכלל, לאיזה טאלנט-על, מגה אייקון, לשאת אליו עיניים, אך טבעי שפונדמנטליזם דתי ומשיחיות יתדפקו על הדלת ויציעו גן עדן לכל דורש. על משיחים מטעם עצמם, אלוהים חיים, לכאורה, ומנגנונים כלכליים שמטפחים ומזינים אותם בציניות, מדבר המחזמר של כפכפי.

גיבור המחזה ג'סי, ברמן תל אביבי עם איכויות של כוכב (עוז זהבי), שמתגלה על ידי יונתן כרמל (אקי אבני), מנכ"ל חברת טלוויזיה מסחרית שזקוקה לטאלנט חדש, "אס מנצח", שיקפיץ את הרייטינג לטובת המפרסמים והמצלצלים. התכנית של כרמל, לכאורה, מושלמת: להפוך את הברמן הכריזמטי למודל לחיקוי. "מה מחפשים שם בקהל? מה מעניין אותם בכלל", שרה שורת המקהלה - שאלת מיליון הדולר. בסופו של דבר הגולם יקום על יצרו.
 
בפרפראזה על "נשדר גם למסעודה כהן משדרות וגם למשה רבינוביץ מיבניאל", ביטוי סטריאוטיפי, גזעני ומתנשא, שטבע אלכס גלעדי, בתקופת כהונתו כמנכ"ל הראשון של שידורי קשת, כך גם יונתן כרמל מתייחס לצרכני השידור שבראשו הוא עומד כאל עדר אינפנטילי עיוור שיאכל כל מה שיאכילו אותו. הביקורות שנשמעו אז נגד ההתבטאות של גלעדי, מהדהדות גם בביקורת שמעביר כפכפי דרך המחזה על השידור המסחרי וכלי התקשורת בישראל.
 
ההערצה הופכת לאפידמיה. מאה אלף עוקבים בטוויטר ובאינסטגרם, חשבון פייסבוק מפוצץ ותגובות מחניפות ביוטיוב. זו אשליית הכוח שמבלבלת אותו להאמין שהוא הדבר האמיתי.
הוא מרחיק לכת, משחק באש. בשידור חי הוא מכריז: "אני המשיח, באתי לשחרר אתכם מאלה שמבטיחים לכם עושר ונותנים לכם עוני, אלה שאומרים לכם איך לחיות ואיך למות". הוא מכריז במקביל על ביטול חוקי התורה והקמת דת חדשה. זוהי שקיעתה של הזריחה, תחילתו של הסוף. ההמונים שהעלו אותו, יהרסו אותו.

לצד השניים יש את הנשים שנשארות מאחור: רויטל זלצמן, שבצעדים קטנים מפלסת את דרכה אל קדמת הבמה בתחום מחזות הזמר, משחקת את אשתו של מנכ"ל שידורי אופק. דניאל יפה, זוכת העונה השנייה של תכנית הריאליטי X-Factor, בתפקיד ראשון בתיאטרון, היא בת הזוג של ג'סי. מבחינה ווקאלית מדובר בשתי מקצועניות שנעות בלי מאמץ על קשת רחבה של סגנונות וקומפוזיציות מורכבות. מבחינה דרמטית יפה מתחילה צולע, הטקסט בפיה נשמע יותר כמו קריאה בחזרות מאשר דיאלוג תיאטראלי אפוי. ככל שמתקדמת העלילה היא נוסקת, הרבה בזכות הפרטנרים שעל הבמה. "שעות הטיסה" שזלצמן צברה על הבמה מורגשות היטב. היא נוגעת ללב ורוב הזמן משכנעת. כשהיא שרה אי אפשר שלא להקשיב למילים.

ויש את אליאב, אחיו למחצה של ג'סי. בחור צעיר, חוזר בתשובה, שבשל ייחוסו המשפחתי, מתקשה למצוא שידוך. גלגולו של המשיח בגוף אחיו, (כך על פי הרב) מסמן תקווה לעתיד. זה תפקיד כפוי טובה שמבוצע היטב על ידי השחקן הצעיר, עידו ברטל.
ליהוק בונה או מחרב הפקות תיאטרון ובמקרה של "משיח", שני התפקידים הראשיים, הם ליהוק מצוין של הבמאי משה קפטן. עוז זהבי, אליל המונים בפני עצמו, לא נזקק להרבה כדי להקסים. גם לזהבי, כמו לדמות שהוא משחק, יש את הבייגלה מעל לראש ושרירים בתחת מוצק שנחשף. זה הגוף שלפרקים לוחץ מדי על דימוי של מגניבות, לפרקים הולך בניגוד לטקסט. עוז לא מפסיק להפתיע בביצועים המוזיקאליים ואין ספק שבטריטוריה הזו הוא מרגיש בבית.

אקי אבני הוא פרטנר מושלם לזהבי, שמשלים, מאזן ומכסה על פגמים. ה"זוגיות" הבימתית הזו עובדת כמו שעון שוויצרי. זה אחד התפקידים הטובים של אבני וניכר שכל כולו בה. הוא אסרטיבי ושביר וככל שהמחזה מתקדם מתפשט בעדינות מהקליפות של הדימוי. זה בא לידי ביטוי גם בפרטים הקטנים (מאצבעות כף היד שהוא מניע בעצבנות בהמתנה לתשובתו של הטאלנט הפוטנציאלי ועד לכף הרגל שרועדת בעצבנות בשיחה חושפנית בין השניים). גם הביצועים השיריים שלו נהדרים.

זה הבימוי של קפטן שעוטף את המחזה ומביא אותו לכדי מיצוי. בהתחשב בעובדה שחג המחזמר הישראלי, שנעשה בתקציב מינימאלי, חושף מעין סקיצה מושחזת במטרה שיימצא גוף מאמץ שיאפשר פיתוח, התוצאה מציבה רף גבוה ולחלוטין לא רק ברמת האירוע. באמצעים מינימאליים ובזכות עבודת וידאו מדויקת של שי בונדר ועיצוב תאורה של יוגי מזוז, שהצליחו ליצור עולמות משתנים ואווירה.

יש דרך ארוכה ומפותלת בין רעיון טוב למימושו. קפטן מוכיח פעם נוספת שליטה מוחלטת באחת מהסוגות הבימתיות המורכבות ביותר, צומת של אמנויות שתפקידו בין היתר לאחד.

על התזמור מנצח יוסי בן נון ואי אפשר שלא להתפעל מהביצוע החי של התזמורת על 13 נגניה. קשה להמעיט בערכם של ביצועים חיים על הבמה בכל הנוגע למחזות זמר. זה נשמע אחרת, מרגיש אחרת והאפקט שונה בתכלית. את ההתעקשות הלא מתפשרת על כך צריך לזקוף לזכותו של היזם, מנהלו והמנוע שמאחורי חג המחזמר הישראלי, אורי פסטר.

צריך לומר את זה בקול: ביוזמה הנפלאה שלו לייסד פלטפורמה שמאפשרת יצירה מקורית בתחום מחזות הזמר, פסטר, הלכה למעשה, מוביל מהפיכה. במו ידיו הוא בונה כמעט מאפס את ארון הספרים של המחזמר הישראלי המקורי. הישג לא מבוטל שייזקף תמיד לזכותו.